ככלל, בהליכים פליליים מתן גזר הדין נערך בתקופה קרובה למתן הכרעת הדין. סיום ההליך והרצון במתן אפשרות לנאשם לשים את הפרק הפלילי מאחוריו, ככל והוא בוחר לעשות כן, הם רק חלק מהרציונאלים הקיימים לסיום ההליך הפלילי במהירות. עם זאת, לא תמיד סיום ההליך הפלילי במהירות האפשרית הוא הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות. כך למשל, בפרשה הנידונה שנתיים שלמות הפרידו בין עת מתן הכרעת הדין לבין עת מתן גזר הדין. כפי שהודגש בפרשה זו, הזמן שחלף היטיב עם הנאשמת, עם המשפחה הנפגעת ועם החברה בכללותה.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, חברת החשמל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות של ילד בן 8, בגרימת חבלה לאם הילד וביצירת סכנה לילדים. במקום בו ארעה התאונה הוצב עמוד בגובה של 8 מטר אשר היה מיועד לאספקת חשמל במתח גבוה. המנוח טיפס על העמוד, התחשמל ונותר תלוי עליו. האם, אשר הייתה במקום, טיפסה על העמוד במהירות למען חילוץ בנה, אך לאחר שנכשלה נפלו השניים אל הקרקע. כתוצאה מהאירוע הילד נפטר ולאם נגרמו כוויות וחבלות חמורות מאוד.
כאמור, חברת החשמל הורשעה במעשים שיוחסו לה, תוך שהושם דגש על כך שחברת החשמל לא מיגנה את העמוד ולא שמה שילוט מתאים בקירבתו. בהכרעתו, בית המשפט קבע כי "הנאשמת, המופקדת על אספקת החשמל, שכל פעילותה ותפקידה בתחום זה, יכלה וצריכה הייתה לבוא בפני הרשויות השלטון הממונות, להזהיר ולהרתיע בפני הסכנות הטמונות בעמודים הלא ממוגנים ולדרוש התערבותן", וכי "ביכולתה של הנאשמת- מעצמת כוח אדם וממון ועתירת משאבים וניסיון, להמציא פתרונות פרקטיים סבירים כדי להבטיח יחד עם תקינות אספקת החשמל שמירה מרבית על חיי אדם". בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את דינה של הנאשמת.
גזר הדין
בראשית דבריו, השופט ציין כי "גזירת הדין, שהוגדרה לא פעם כחלק המורכב והמסובך ביותר במלאכת השופט, לא קשתה עלי במקרה זה, משהוצג בפני הסדר טעון לעונש אשר גובש לאחר הרשעת הנאשמת בדין, ונפרשו בהרחבה הנימוקים לכיבודו. נימוקים, יש לומר, שנמצאו ראויים ומוצדקים". השופט ציין גם כי דיון זה נערך לאחר שנתיים מעת הכרעת הדין לבקשת הצדדים. לדבריו, התברר לו כי השיהוי היה לתכלית ראויה וזאת משום שלו דיון גזירת העונש היה מתקיים קרוב לעת האירוע, העונש היה נשאר בגדר קנס בלבד היות והנאשמת אינה בעלת אישיות משפטית. ענישה זו, כפי שצויין, "עשויה הייתה להתגלות כחסרת כול אפקטיביות בהיבט של מניעת הסכנות הפוטנציאליות האורבות לציבור מקיומה של תשתית ארצית של עמודי חשמל לא מוגנים".
התנהלות הנאשמת
למעשה, ההרשעה קירבה את הצדדים וחידדה את ההכרה באינטרס המשותף שלהם – הבטחת שלום הציבור וביטחונו. במהלך תקופה זו הנאשמת היא זו שיצרה קשר עם המאשימה "והניחה לפתחה רעיון להשתתף בפרויקט מיגון ארצי ומקיף ולהעמידו במבחן בפני הגורמים המקצועיים האמונים על הנושא". כן צויין גם כי הנאשמת לא הסתפקה רק בפיצוי הכספי אליו הסכימה במסגרת הסדר הטיעון, אלא גם ביצעה שינויים מהותיים במיגון הקיים על עמודי החשמל. בעניין זה, צויין כי "בסופו של הליך רציני ומעמיק נמצאה נוסחה יעילה ומעשית, הנותנת מחד, תשובה מעשית למניעת אפשרות טיפוס, או למצער מקשה עליו, ובה בעת אינה פוגעת בדרכי הגישה והתחזוקה הטכנית של העמודים".
לפיכך, בית המשפט חזר על ההסדר בין הצדדים, וציין כי הוא הכריע על פיו, ועל כן הטיל על הנאשמת קנס בסכום של 1,000 שקלים ופיצוי המשפחה בסך של 170,000 שקלים.
עודכן ב: 04/11/2012
