סעיף 34יז לחוק העונשין קובע את אחת מההגנות שעומדות לנאשם בהליך פלילי - זוטי דברים. לפי הסעיף, אין מקום להטיל על אדם אחריות פלילית למעשיו, אם לאור טיבו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך. דוגמא להחלת הגנה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירת הגניבה. לפי העובדות שנטענו בכתב האישום, הנאשם עבד במוסד בו היו חניכים מוגבלים נפשית וגופנית. אחת מהמאפיות באזור נהגה להעביר למוסד לחמים הן עבור החניכים והן עבור החיות בפינת החי במקום. אולם, מספר עובדים מהמוסד, לרבות הנאשם, נהגו לקחת לחמים לביתם, ללא אישור של מנהל המקום, ומבלי לפגוע בצרכי החניכים והחיות. בשלב מסוים, מנהל המוסד גילה אודות לקיחה זו והורה לעובדיו לחדול ממעשיהם. אולם, הנאשם לא שעה לבקשתו והמשיך בלקיחת הלחמים לביתו. בעקבות זאת, התפתח בינו לבין מנהל המוסד קונפליקט ובסופו של דבר, האחרון הגיש תלונה למשטרה.
לחיזוק טענתו של המנהל, הובאו למשטרה תלונות של עובדים נוספים נגד הנאשם. האחרונים טענו שהנאשם פעל באלימות נגד החניכים. אולם, במהלך הכרעת הדין התברר שהיה מדובר בתלונות שווא. לפיכך, הנאשם הורשע בעבירת הגניבה ולא בעבירות אלימות. לאחר ההרשעה, ביקשה באת כוחו של הנאשם לקבל תסקיר משירות המבחן בעניינו של האחרון. פקיד שירות המבחן, שנתן את התסקיר בעניין הנאשם, המליץ על ביטול ההרשעה והשתת עונש חינוכי של 60 שעות עבודה לציבור.
טיעוני הצדדים
לטענת המאשימה, למרות שלנאשם לא היו הרשעות קודמות, לא היה מקום לבטל את הרשעתו. שכן, נטען שלאור נסיבות הגניבה, שהתבצעה מספר פעמים ממוסד לבעלי מוגבלויות, לא היה מקום להסתפק באי הרשעה. המאשימה הדגישה שהנאשם ניצל את החניכים במוסד על מנת לגנוב את הלחם ולכן מעשיו היו חמורים. משכך, לשיטתה, היה ראוי להשית עליו עונש מאסר מותנה וקנס.
מנגד, בא כוחו של הנאשם ביקש לבטל את ההרשעה ולקבל את המלצת שירות המבחן. נטען שהנאשם היה אדם חיובי, ללא עבר פלילי, בעל השכלה ואורח חיים נורמטיבי. בנוסף, הנאשם הודה בחקירתו במשטרה בביצוע הגניבה ונטל אחריות למעשיו גם בבית המשפט. לא זו אף זו, בא הכוח טען שהנאשם נהג לחלק את הלחם שגנב לנזקקים. לסיכום, נטען שגם בעבירות גניבה חמורות יותר בתי המשפט נהגו שלא להרשיע על מנת שלא לפגוע בעתיד הנאשם והיה ראוי להחיל עיקרון זה גם במקרה דנן.
ביטול ההרשעה
השופט קבע שנסיבות ביצוע העבירה היו על גבול המעשה הפלילי ונטו לזוטי דברים. כלומר, מעשה קל ערך שלאור טיבו, נסיבותיו והאינטרס הציבורי, לא היה מקום להרשיע את הנאשם. בנוסף, השופט ציין שמתסקיר שירות המבחן עלה שהנאשם היה אדם נורמטיבי, שאהב והזדהה עם עבודתו והביע רצון לשוב לעסוק בתחום בגמר ההליכים. לפיכך, לאור האמור לעיל, השופט החליט לקבל את המלצות שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשם. משכך, הנאשם חויב בביצוע עבודות שירות לציבור בהיקף של 60 שעות.
