מרבית מתביעות המשמורת מוגשות כאשר בני הזוג נפרדים ומפסיקים לחיות יחדיו תחת קורת גג אחת. במקרים חריגים, הפרידה הינה בעל כורחם של בני הזוג, כאשר מי מהם מגורש מישראל בשל היעדר מעמד של תושב קבע. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת 

פורום זכויות הגבר במשפחה

פורום אזרחות ישראלית


במקרה זה, בית המשפט המחוזי דן בתביעת משמורת של קטינה בת ארבע. על פי הנטען בבקשה, אביה של הקטינה היה יהודי אזרח ותושב המדינה. אמה של הקטינה הייתה פיליפינית שהגיעה לישראל לצורכי עבודה. בין השניים התפתח קשר רומנטי, למרות שהאב היה נשוי לאישה אחרת והיו לו ילדים בוגרים. מקשר זה נולדה הקטינה. לאחר לידתה של הקטינה, היא קיבלה מעמד ישיבת קבע בארץ בהיותה בת לאב יהודי תושב ישראל. בנוסף, היא נרשמה במשרד הפנים כבתו של האב. אולם, נגד האם הוצא צו גירוש. בעת הדיון המשפטי, האם שהתה במשמורת בבית סוהר, עד לגירושה מהארץ ושובה לפיליפינים.

 

רקע


תביעת המשמורת הוגשה על ידי האב. הלה טען שטובת הקטינה חייבה את השארתה בארץ. מנגד, האם משיבה עמדה על כך שילדתה תשוב עמה לפיליפינים, במידה שתגורש מהארץ. לחלופין, המשיבה הסכימה להישאר בישראל עם בתה, במידה שתינתן לה אשרת שהייה.
בדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה בנושא זה הוחלט להעניק את המשמורת על הקטינה לאם. החלטה זו התבססה על "חזקת הגיל הרך" לפיה טובת ילד עד גיל שש להיות עם אמו. בנוסף, נקבע שבדיווחים על תנאי החיים הקשים בפיליפינים לא היה בכדי לסתור את חזקת הגיל הרך. לא זו אף זו, השופטת שדנה בבקשה התרשמה שלאביה של הקטינה לא היה פנאי לגדלה. לפיכך, בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד הקטינה. על החלטה זו הגיש האב בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.


החלטה


טרם קבלת החלטה לגופו של עניין, השופטת שדנה בתיק הורתה על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטינה ואמה. זאת על מנת למנוע מצב בו השתיים יעזבו את ישראל טרם מתן החלטה בעניין המשמורת החוקית על הקטינה. בנוסף, השופטת קבעה שהיה זה מן הראוי ששני הוריה של הקטינה ישהו בארץ במהלך דיוני המשמורת ויביעו עמדתם. עם זאת, הודגש שצו העיכוב היה בגדר סעד זמני ובמקביל, היה על המשיבה לפנות לרשויות על מנת לנסות לקבל אשרת ישיבה.


לאור האמור לעיל, השופטת הפנתה את הצדדים לבבית המשפט לעניינים מנהליים, על מנת לקיים דיון בנושא שאלת גירושה של האם מישראל, בהתחשב בנסיבות שנוצרו. השופטת קבעה שבמידה ובית המשפט לעניינים מנהליים יורה על גירושה של המשיבה מישראל, תחזור החלטת בית משפט קמא לתוקפה. קרי, ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הקטינה ועזיבתה לפיליפינים, יחד עם אמה. בד בבד, השופטת הדגישה שהיה על בית המשפט לענייני משפחה לקיים דיון בתביעת המשמורת לגופו של עניין. כלומר, לקבוע בידי מי מההורים תינתן משמורת קבועה.


עד לקיום הדיונים המשפטיים, השופטת הורתה על החזרת הקטינה למשמורת האם, בבית הסוהר בו האחרונה שהתה עד לגירושה. עם זאת, השופטת העניקה למבקש אישור להוציא את הקטינה מידי בוקר מבית הסוהר, להביאה לגן ולהחזירה בסיומו. זאת כל עוד לא ניתן פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בעניין המשמורת.