סעיף 114 לחוק העונשין – מגע עם סוכן חוץ, קובע כי מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך - דינו 15 שנות מאסר. גם העונש על נסיון לבצע מגע כאמור, יכול להגיע לכדי 15 שנות מאסר. העבירה דנן נכללת בפרק ז' לחוק העונשין: "בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים", תחת סימן ד': ריגול. המחוקק הישראלי ראה בחומרה רבה נסיון ליצור קשר עם גורמי אויב, ובהתאם לכך נקבעה ענישה מחמירה ביותר לעבירה דנן. עם זאת, עונשי המאסר אשר הוטלו בפועל בעבר היו נמוכים בהרבה, ובמקרים החמורים ביותר הוטלו 6 שנות מאסר. במקרים חמורים פחות, בית המשפט הסתפק בשנת מאסר בודדת.
יש לך שאלה?
פורום פלילי
להלן גזר דינו של רב סרן בצה"ל, פסיכיאטר במקצועו, אשר הורשע בעבירות של מגע עם סוכן זר – 114 (ב) לחוק העונשין וריגול – 112 (ב). לעניין עבירת הריגול, הנאשם הורשע בהחזקת חומר במטרה לפגוע בבטחון המדינה, אם כי החומר לא הועבר בסופו של יום לאויב. מעיון בכתב האישום ניתן היה ללמוד כי הנאשם יצר קשר עם גורמי אויב (ממשלת אירן ואוניברסיטה בעזה), והציע לאותם גורמים להעביר, תמורת תשלום, חומרים סודיים אליהם נחשף במסגרת שירותו הצבאי. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעקבות הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם באשמה, אך שאלת העונש נותרה בידי בית משפט להכרעה.
הטיעונים לעונש
הנאשם טען כי בהתאם לעקרונות הענישה האינדיבידואלית, היה הראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות: היותו מפרנס יחיד למשפחתו, העובדה כי היה פסיכיאטר מבריק אשר סייע רבות למטופליו בבית החולים אברבנאל והיותו בן לניצולי שואה. לאור נסיבות אלו, סבר הנאשם שעונש מאסר של שנה בודדה יכול היה לשקף נאמנה את האיזון בין תכליות הענישה השונות.
מנגד, המאשימה, מדינת ישראל, סברה כי היה נכון לראות חומרה מיוחדת בכך שהנאשם היה אזרח ישראלי שגדל והתחנך בארץ, קצין מוערך במילואים ובעל מקצוע מצטיין, אשר דבר לא חסר לו. נטען כי למרות מצבו הטוב, הנאשם בחר לנסות ולפגוע פגיעה חמורה בבטחון ישראל, ללא כל סיבה הגיונית. עוד נטען כי לו הייתה מתגשמת תוכניתו הזדונית של הנאשם, עלול היה להיגרם נזק חסר תקדים לבטחון ישראל. בהתאם לך, עתרה המאשימה לעונש מאסר חמור בן מספר שנים.
שיקולי הענישה וגזר הדין
השופט בחן את טענות הצדדים, האזין לעדויותיהם ומסר את הכרעתו. ראשית, צוין כי נראה היה שייתכן והנאשם סבל מבעיות נפשיות בלתי מבוטלות, אך מאחר ולא נטען דבר בנושא בידי סנגורו, בית המשפט לא התייחס לכך בגזירת דינו של האיש. השופט ציין שהנאשם דימה לעצמו חזון אפוקליפטי אשר במסגרתו אירעה "התפוררות הסולידריות החברתית" בישראל, מצב ממנו ביקש האחרון למלט עצמו באמצעות חבירה אל האויב.
אף על פי כן, בית המשפט ראה בחומרה רבה את מעשיו של הנאשם, קל וחומר מאחר שבוצעו בידי אזרח ישראלי נורמטיבי ומוצלח למראית עין. הודגש כי השיקולים לחומרה גברו על השיקול הבודד לקולא – חרטה מסוימת שהביע הנאשם על מעשיו. השופט ציטט מספר פסיקות בנושא, וציין כי המקרה דנן חמור מאותם מקרים. זאת מפני שהנאשם דנן היה אזרח ישראלי מבטן ומלידה בניגוד ליתר המקרים. מאידך, חומרתו של המקרה דנן פחותה, משום שהמגע היה וירטואלי בלבד ולא הבשיל לידי סיכון בטחון ישראל, לעומת מגעים בלתי אמצעים ומתקדמים הרבה יותר.
לבסוף, בית המשפט גזר את דינו של הנאשם. לאור חומרת מעשיו, הנאשם נשלח לחמש שנות מאסר בפועל ובנוסף הוטלו עליו שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
.JPG)
