כאשר עבירה פלילית מבוצעת על ידי קטין ניצבים בפני בית המשפט אותם שיקולי ההרשעה והענישה: גמול, הרתעה, מניעה ושיקום. עם זאת, בשעה שבקטין עסקינן משתנים במקצת האיזונים בין המטרות לעיל. קרנו של השיקום עולה ביחס ליתר השיקולים האחרים. הסיבה לכך היא שקטינים נתפסים ככאלה שאישיותם עדיין אינה מעוצבת לחלוטין, ומשכך, האפשרות לשקמם סבירה יותר בהשוואה לעבריין בגיר. בנוסף, התועלת החברתית שתצמח משיקומו של קטין שסרח עשויה להיות גבוהה יותר מהחמרה עימו וכפועל יוצא מכך, יצירת אדם בעל דפוסים עברייניים מובהקים. יחד עם זאת, לא בכל מצב בית המשפט יימנע מהרשעת קטינים או יטיל עליהם עונש קל בלבד. הדבר תלוי כמובן גם בחומרת המעשים, בנסיבות ובמידת הנזק לחברה.
יש לך שאלה?
פורום פלילי
לפנינו פרשה אשר נדונה בבית המשפט, ובמסגרתה התחבט המותב בסוגיה האם להרשיע שני קטינים בביצוע מעשים מגונים בקטינה, או שמא להימנע מהרשעה במטרה שלא לפגוע בעתידם של הקטינים. על פי החשד, המעשים בוצעו בעת שהקטינה הייתה בגילופין, והנאשמים היו חשודים בכך שניצלו את חולשתה בכדי להגיע לידי סיפוק מיני. לאחר התפוצצות הפרשה, הגדילו הנאשמים לעשות, הכפישו וביזו את הנערה על גבי רשת האינטרנט, בדרך של פרסום דברים קשים ופוגעניים.
טענות הצדדים
המאשימה טענה כי חומרת מעשיהם של הנאשמים חייבה את הרשעתם. נטען כי הנאשמים ניצלו את חוסר יכולתה של המתלוננת להתנגד עקב היותה שתויה, במטרה לנצלה מינית. לא זו אף זו, נטען כי הנאשמים הוסיפו חטא על פשע בכך שהשחירו את פניה של המתלוננת על גבי רשת האינטרנט. לאור זאת, היה ראוי להענישם באופן שישקף את חומרת מעשיהם ויצור הרתעה.
מצד שני, הנאשמים טענו כי היה זה מן הראוי שלא להרשיעם ולהסתפק בהפנייתם לטיפול שירות המבחן. זאת מאחר ולא היה להם כל עבר פלילי, והם הביעו חרטה על מעשים. נטען כי אינטרס השיקום היה אכן אינטרס אישי של הנאשמים, אך בה בעת גם אינטרס חברתי כללי. בנוסף, על פי הנטען, סיכויי השיקום של הנאשמים היו טובים מאוד, ולכן נכון היה שלא להרשיעם.
האיזון הנכון - הרשעה
בית המשפט בחן את נסיבות האירועים, האזין לטענות הצדדים ומסר את פסיקתו. ראשית, המותב ציין שהלכה פסוקה היא שיש ליתן משקל יתר לנסיבותיהם האישיות של עבריינים קטינים, ושיש לשים דגש על אינטרס השיקום של אותם עבריינים. יחד עם זאת, אין להסיק מכך שבכל מקרה לא יורשעו קטינים.
הודגש כי אמנם נכון היה ליתן משקל יתר לרציונל השיקום, אך היה מקום להתחשב גם ביתר השיקולים: גמול, הרתעה ומניעה. בית המשפט קבע שבמקרה דנן היה נכון להעביר לציבור מסר מרתיע, לבל יחזרו בני נוער נוספים על מעשיהם הנפשעים של הנאשמים. עוד נקבע כי לנאשמים לא היו כל נסיבות מיוחדות אשר היו יכולות להצביע על הצורך באי הרשעה, מלבד עברם הנקי. אי לכך, בית המשפט בחר להרשיע את הנאשמים.
.JPG)
