על פי סעיף 34י' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אם אדם הטוען להגנה עצמית בהליך פלילי הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה שאותה צפה מראש כאפשרית, לא יחול בעניינו הסייג לאחריות הפלילית. כלומר, ולמשל, אם אדם מתגרה באופן פסול באחר, וכתוצאה מכך הוא מותקף ונדרש להגן על עצמו – ככל הנראה טענת ההגנה העצמית לא תעמוד לטובתו. בפרשה הנידונה בית המשפט דן, בין היתר, בנושא זה.
יש לכם שאלה?
בין בית הנאשם לבין בית שכנו המנוח הפרידה גדר תיל. באחד מן הימים, הנאשם שמע קולות נפילה של חפצים על גג ביתו. הלה החליט לבדוק מה היה מקור הרעש, ויצא כאשר הוא חמוש באקדח והמתין מספר דקות עד לצאת המנוח מביתו. לאחר ויכוח שהתנהל בין השניים, הרים המנוח מוט ברזל והניפו לעברו של הנאשם. עקב כך, הרים הנאשם את אקדחו, הפנה אותו לכיוון המנוח וצעק עליו שיעזוב את המקום. המנוח עבר את גדר התיל המפרידה, לאחר שהניח את מוט הברזל על הקרקע, ולפת בשתי ידיו את האקדח שהיה בידי הנאשם. בעת זו הנאשם לחץ על ההדק, והכדור שנורה פגע באצבעו ובבית החזה של המנוח. כתוצאה מהפגיעה המנוח נפטר. על מעשה זה הועמד לדין הנאשם בגין עבירת ההריגה,עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
סלע המחלוקת
בתשובת הנאשם לכתב האישום נטען כי לאחר שהמנוח הניח את מוט הברזל והנאשם החל לסגת לאחור ולהוריד את נשקו, המנוח החל להתקדם לעברו של הנאשם ואמר לו "אני אהרוג אותך". כפי שנטען, המנוח החל לטלטל את ידיו של הנאשם עד שנפלט הכדור מטווח אפס. ב"כ הנאשם טען כי מעשי הנאשם נעשו מתוך הגנה עצמית. בעניין זה, התביעה טענה כי "גם בהנחה שתתקבל טענת ההגנה לפיה מדובר בפליטת כדור כתוצאה ממאבק שהתנהל בין השניים - יש להטיל על הנאשם את האחריות בגין עבירת ההריגה", שכן "לולא שלף הנאשם את נִשקוֹ הטעוּן ודָּרך אותו לכיווּנוֹ של המנוח, לא הייתה נורית הירייה והמנוח לא היה נהרג". בית המשפט הגדיר מחלוקת זה כמחלוקת בדבר התקיימות הקשר הסיבתי בין שליפת האקדח ודריכתו לבין פליטת הכדור.
בית המשפט קבע כי למרות שהתביעה הציגה סתירות בדברי הנאשם, לא היה בהן כדי לשלול את גרסתו – וזאת בייחוד היות וחוות דעת המומחים והראיות המדעיות לא סתרו את גירסת הנאשם – שכן "לא ניתן לומר כי הסתירות שהוצגו בגירסת הנאשם [...] הן סתירות מהותיוֹת המעידות על חוסר-אמינוּת משווע; אלא המדובר בדברים שמסר בהיותו בפאניקה מהתוצאה הטראגית שקרתה, כאשר הוא נתון בלחץ וּבלבּול". על מצבו הנפשי בית המשפט למד, בין היתר, מדוח נציגי המשטרה אשר הגדירו את הנאשם כ"נסער מאוד" וכ"כולו רועד ושפוף". לאור האמור, בית המשפט פסק כי הנאשם דרך את האקדח והרים אותו לאחר שהמנוח הרים את מוט הברזל והניף אותו לכיוונו.
קיומו של קשר סיבתי
בית המשפט קבע כי העובדה שהנאשם שלף את האקדח, כיוון אותו ודרך אותו מילאה אחר הרכיב ההתנהגותי בעבירות ההריגה. בית המשפט בחן האם היה קשר סיבתי בין התנהגותו של הנאשם לבין התוצאה – פטירת השכן. תחילה, צוין כי המבחן לבדיקת הקשר הסיבתי הוא 'מבחן ההתערבות הזרה', לפיו התערבות זרה שהיה ניתן לצפותה באופן סביר לא תנתק את הקשר הסיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה. בעניין זה, נקבע כי "הנאשם, אשר בחר לשלוף את אקדחוֹ הטעוּן, לדרוך אותו וּלאיים באמצעותו על המנוח - גרם להסלמת האירוע. במצב זה, כאשר הוא מכיר את המנוח ויודע שמדובר באדם אימפולסיבי וּבלתי-צפוי (כך לדבריו) - יכול וצריך היה לִצפּוֹת את תגובת המנוח, ולא יכול היה לצפּוֹת שהמנוח יִיוותר אדיש למראה האקדח הטעוּן והדרוּך שהופנה כלפיו. תגובתו של המנוח יכול שביטאה כעס ורגשׁי נקם, ויכול שביטאה פַּחַד ורצון לנטרל את הסכנה; כך או כך, התנהגותו של המנוח אינה בגדר תרחיש דימיוני וּבלתי-צפוי בעליל, אין המדובר במקרה זה בתגובה שקשה לעלות על הדעת; תגובת המנוח היא בגדר מִתחם הצפיוּת הסבירה שהיה על הנאשם לצפותה ולשוקלה, כאשר הוא בחר לאיים על אחֵר באמצעות נשק טעוּן ודרוּך". לפיכך, בית המשפט קבע כי היה קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה.
טענת ההגנה העצמית
לגבי טענת ההגנה העצמית, הודגש כי חריג להגנה המופיעה בסעיף 34י' לחוק העונשין הוא שהטוען להגנה הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה שאותה הוא צפה מראש כאפשרית. בעניין הנאשם, בית המשפט קבע כי הוא הכיר את המנוח כ"לא שפוי ולא צפוי" וכי התעמת איתו בעבר עימותים קשים. בנוסף, צויין כי "התנהגותו של הנאשם אך הבעירה את חמתו של המנוח, אשר תפס את מוט הברזל, כאשר בשלב זה עמד המנוח מצד אחד של התלתלית ואִילוּ הנאשם עמד בצידה השני-החיצוני של התלתלית; אלא שגם בשלב זה, ועל-אף שעמדה בפני הנאשם האפשרות לברוח מהמקום - לא עשה כן, וּבחר להסלים את העימות על-ידי שליפת האקדח וּדריכתו, וּבכך גרם לתוצאה הטראגית שאירעה". לכן, בנסיבות אלו נקבע כי לא התקיימה הדרישה האמורה וכי טענת ההגנה העצמית לא חלה. לאור האמור, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירת ההריגה.
.JPG)
