במספר חוקים ותקנות נקבעו הוראות עליהן מסעדות ואטליזים צריכים לשמור ולהקפיד. על פי החוק, עסקים אלו נדרשים להשיג רישיון מטעם המדינה על מנת למכור את מוצריהם. בין היתר, ההקפדה נובעת מכך שעסקים אלו מוכרים מוצרי מזון, ומכירת מזון לא ראוי עלולה לפגוע בבריאות הציבור הרחב. לפיכך, מעבר על הוראות התברואה מהווה עבירה פלילית. בפרשה זו נידונו נושאים אלו.

 

יש לכם שאלה?

פורום פלילי
פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום

המערער ניהל ביחד עם אחיו עסק של בית אוכל, אשר בתוכו היה אטליז, המצוי במרכז המסחרי במעלות תרשיחא. כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין כך שהמסעדה כללה אטליז ללא רישיון עסק כדין. בנוסף, הוא הואשם בביצוע עבירות תברואתיות שהתגלו בעת שוטרינר ערך ביקורת בעסק זה. בגין אישומים אלו הורשע המערער בהליך הקודם ובהליך זה הגיש ערעור על הרשעתו.

 

טיעוני הצדדים


המערער טען טענות רבות, ובין היתר: לא בוצעה הקראה של כתב האישום בפניו בהליך הקודם; לא איפשרו לו לתת תשובתו לכתב האישום ולהעלות טענת הגנה מן הצדק, כי לא היה מיוצג, וכן לא יכול היה לדאוג לזכויותיו; בית משפט קמא נהג עמו בקפדנות והאיץ בו לסיים את התיק; בית משפט קמא הרשיע אותו ללא שהספיק להגיש את סיכומיו, וללא שניתנה לו הזדמנות להשמיע טיעוניו בעל פה; העונש שהושת עליו היה בלתי סביר ועוד.


מנגד, המשיבה טענה כי המערער קיבל את יומו בבית המשפט וכי היה מיוצג. כמו כן, נטען כי המערער הגיש בקשות דחייה חוזרות ונשנות אשר הוגשו תמיד ברגע האחרון, וכי משום כך בית המשפט דחה את בקשותיו לדחייה. בנוסף, נטען כי למערער ניתנה האפשרות לחקור את העדים, אך במהלך חקירתו הוא הופסק היות ונתן את עדותו בבית המשפט. כן נטען כי העונש לא היה חמור יתר על המידה והיה תואם ל"נסיבות וסיכון חיי אדם" אשר נגרמו "כתוצאה מחריגה מהתנאים הוטרינריים הקבועים בחוק".


ההכרעה


בית המשפט קבע שלא הייתה מחלוקת על העובדה שהעסק היה ללא רישיון מיוחד לניהול האטליז בתוכו, כנדרש בחוק, וכי המערער היה מודע לכך. לפיכך, בית המשפט פסק כי המערער הורשע כדין באישום זה. בנוסף, בית המשפט קבע כי "גם באישום השני לכתב האישום הורשע המערער כדין ועל סמך עדות הווטרינר, שהתקבלה על ידי בימ"ש קמא". בנוגע לפגמים שהציג המערער בהליך שהתנהל כנגדו, בית המשפט פסק שלא היה מדובר בפגמים שירדו לשורש העניין ואשר הביאו לזיכויו. כן הודגש כי: "אין לקבל גם את טענת ב"כ המערער כי נפל פגם בהליך ההקראה בפני בימ"ש קמא המצדיק ביטול ההליכים שהתקיימו בפני בימ"ש קמא. המערער היה מיוצג בפני בימ"ש קמא ולא ניתן לקבוע כי לא הבין את מהות האישומים או לא הייתה לו האפשרות להתייחס אליהם לגופם. בימ"ש קמא הקפיד על מתן הזדמנות הוגנת למערער לקיים את הדיון ולעמוד על זכויותיו, זאת למרות דחיות חוזרות ונשנות ואי התייצבות חוזרת מצד המערער ו/או סניגורו לדיונים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא". ובכל מקרה, בית המשפט פסק שגם במקרים אשר נפל בהם פגם בהליך ההקראה, הוכרע בפסיקה הישראלית כי אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין הפוגע בזכויות המהותיות של הנאשם בהליך.


בנוגע לגזר הדין, הודגש כי המערער כבר הורשע בעבר בעבירות דומות של הפרת תנאים תבאורתיים הקבועים בחוק, וכי היות ואלו הן עבירות חמורות הגורמות סכנה לבריאות הציבור – גזר הדין שהושת על המערער היה ראוי. לפיכך, בית המשפט גם דחה את הערעור הנוגע למרכיב הענישה.