על עבירות אלימות שמענו תמיד, אך בשנים האחרונות אנו שומעים על מקרי אלימות רבים יותר – ובייחוד מקרי אלימות בהם אחד מן הצדדים, או שניהם, נדקר באמצעות סכין. במקרים אלו, בית המשפט לוקח בחשבון את העובדה כי תופעת הדקירות הולכת ומתעצמת, וכי, בין היתר, תפקידו הוא להרתיע מפני עשיית מעשים מעין אלו. בפרשה הנידונה בית המשפט לקח זאת בחשבון עת שהופיע בפניו מקרה דקירה חמור.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי


העובדות


הנאשם נכנס עם חברו לבית קפה ופנה ישירות לשולחן בו ישב המתלונן. כפי שתואר בכתב האישום, הנאשם פנה אל המתלונן והתקרב אליו ב"קרבה מאיימת". תוך כדי שהמתלונן עדיין ישב במקומו, שפך עליו הנאשם את כוס הקפה אשר הייתה באותו המועד מונחת על השולחן, הפיל אותו על הרצפה והחל להכות אותו (בעט בראשו ובפניו). אנשים אחרים אשר היו במקום ניסו להרחיק את הנאשם מן המקום, אך הוא התקרב פעם נוספת אל המתלונן ודקר אותו בגבו ובפניו עת שהאחרון ניסה להתרומם ולשבת על ברכיו. המתלונן הובהל אל בית החולים, ואובחן לו קרע גדול בטחול, קרע בסרעפת, שבר בצלע וחתכים.


בעקבות מעשים אלו הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ובעבירת החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את דינו של הנאשם.


תסקיר שירות המבחן


מתסקיר שירות המבחן עלה כי מדובר באדם חסר עבר פלילי אשר שירת שירות צבאי מלאי בחיל הרפואה כנהג. כמו כן, צויין כי אביו של הנאשם בן 60, סובל ממחלת ניוון שרירים ולא עבד. כתוצאה מכך, המשפחה סבלה ממצוקה כלכלית קשה, שכן, רק אם הנאשם עבדה, דבר אשר השפיע באופן קשה על הנאשם. הנאשם ציין בפני קצין המבחן כי טרם שהגיע אל בית הקפה שתה אלכוהול בפאב וכי הוא לא זכר את שארע במפורש באירוע המתואר. עקב חומרת העבירות המדוברות והעובדה שהנאשם לא ידע להסביר את מעשיו, שירות המבחן נמנע מלתת המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

 

גזר הדין


בית המשפט קבע כי במסגרת השיקולים שהנחו אותו במלאכת גזירת הדין "מצויים חומרת העבירה ונסיבותיה, שיקולי הרתעה, שיקול שיקומו של הנאשם ושיקול אחידות הענישה. המשקל שיינתן לכל שיקול ושיקול, תלוי, כאמור, בנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון ובנסיבות הספציפיות של הנאשם העומד לדין".


בנוסף, נאמר כי על תת תרבות הסכין נכתב רבות בפסיקה –תת תרבות "אשר פשתה במקומותינו, ביתר שאת, בעת האחרונה" וכי יש "להילחם בה למגרה ולעקרה מן השורש". לפיכך, חלק מתפקידו של בית המשפט הוא לתרום את חלקו למיגור תופעה זו, וזאת על ידי נקיטה במדיניות של השתת עונשי מאסר ממושכים ומרתיעים על העושים שימוש בסכין למען הפגיעה באחר.


בית המשפט זקף את העובדה שהנאשם לא ידע להסביר את מעשיו ומה גרם להם לחובת האחרון. שכן, במקרים אלו לא ניתן לדעת מהו אופן הטיפול הראוי בבעיה ומתי הבעיה עלולה לצוץ בשנית. מאידך, במסגרת השיקולים להקלה עם הנאשם, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה כי היה מדובר בצעיר נורמטיבי אשר לא ישב מעולם במאסר ולא הואשם בעבר בעבירה כלשהי. כמו כן, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שהנאשם שירת שירות צבאי מלא ושהודה בביצועה, הודייה אשר לוותה בהבעת חרטה מצידו של הנאשם.


לאור האמור, בית המשפט השית על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי נוספים (תלוי בסוג העבירה). כמו כן, הנאשם חוייב לשלם למתלונן פיצוי בסך 25,000 שקלים.