בעת שבית המשפט בא לגזור את עונשו של עבריין הוא נדרש לאזן בין מכלול של שיקולים. מחד, על בית המשפט לקחת בחשבון את מטרות הענישה – הרתעה, מניעה, גמול, שיקום וחינוך העבריין. מאידך, עומדים מול בית המשפט נסיבותיו האישיות של העבריין הספציפי – הרקע האישי, הנסיבות המשפחתיות שלו, סיכויי השיקום שלו והסכנה בהישנות המעשים שביצע. בפרשה הנידונה בית המשפט לקח שיקולים אלו בחשבון, והתכנס על מנת לגזור את עונשו של הנאשם.
יש לך שאלה?
הנאשם בפרשה זו היה הבעלים של רשת חנויות לאביזרי מין וקלטות וידיאו ("סקסליין"), אשר במהלך שלוש שנים נתפס בביצוע שורה של עבירות מס. כפי שנטען בכתב האישום, הנאשם לא ניהל פנקסי חשבונות כדין, נמנע מדיווח לרשויות המע"מ אודות מכירותיו, לא שילם את המס כדין ועוד. הנאשם הודה רק באישומים אשר נגעו לניהול פנקסי חשבונות ואי הגשת הדו"חות, אך כפר באישומים האחרים. בהליך הקודם, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות שעניינן אי ניהול ספרים, אי הגשת 16 דוחות במועד, דיווחים כוזבים ושימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
טיעוני הצדדים לעונש
בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את עונשו של הנאשם. מחד, ב"כ הנאשם ביקש שיושת על הנאשם עונש מתון, וזאת בעיקר עקב ההודייה והחרטה של האחרון, פועלו לתיקון המחדלים בהתנהלותו והנסיבות יוצאות הדופן של המקרה. כן צויינה ההתנהלות ה"מקוממת" של רשויות המדינה, ובפרט: "יחסה המתעמר של הרשות כלפי הנאשם, יחס שבא לידי ביטוי בהליכי המעצר, בהליכים שננקטו בלא חסך כנגד רכושו, בניגוד לפסק דין שניתן, ובהימנעות מהעמדתו לדין של שותפו לעבירה, יועץ המס, מי שבפועל דיווח למע"מ דיווחים כוזבים בשם העסק".
מנגד, ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם עקב חומרת מחדליו ובהימשכותם לאורך תקופה ארוכה, משמעות אי הדיווחים שדיווח ולא דיווח, אך בעיקר עקב ה"שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס". גם נטען כי הודיית הנאשם לא הייתה כנה, וכי שיחזורי החשבונות אשר נערכו על ידי רואה החשבון מטעמו היו רחוקים מהמציאות – עובדה אשר הוליכה, לטענתה, לכך שהמחדלים לא הוסרו בפועל.
ההכרעה
השופט ציין כי "בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות ובכללן בעבירות מס אשר כרוכות בגריעת כספים מכוונת מקופת הציבור, כשהמשקל המכריע הוא לשיקולי ההרתעה, התגמול וההוקעה. עבירות אלה גוררות תוצאות הרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ופוגעות בערך השוויון בנשיאת נטל החבות במס, הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילות הרשויות הציבוריות". בעניין זה, נקבע שלא היה ספק בכך שמעשיו של הנאשם נועדו על מנת להתחמק מרשויות המס.
הודגש כי הנאשם התמיד במעשיו, למשך 3 שנים, עד שנתפס על ידי הרשויות. עם זאת, השופט ציין לטובתו של הנאשם כי חקירת הרשויות המריצה אותו לשכור שירותי איש מקצוע, רואה חשבון, ולנסות לשחזר את כל נתוני החשבונות בעסקו על מנת לשלם את המס כדין.
לבסוף, נטען שהאיזון בין השיקולים השונים לגזירת העונש לא היה פשוט. זאת עקב הפער בין עמדת התביעה לעמדת ההגנה. לאחר ביצוע איזון זה, בית המשפט השית על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 20,000 שקלים. בסוף דבריו, בית המשפט הבהיר "באורח חד משמעי כי אילולא הנסיבות לקולא ואילולא פעל להסרת המחדלים" היה גוזר על הנאשם עונש חמור בהרבה ממה שהוחלט.
