כל עבירת מין כשלעצמה, הינה חמורה. אולם, עבירות מין שמבוצעות בקטינים הינן חמורות שבעתיים. זאת מאחר ובעת ביצוען, נעשה ניצול מחפיר של סמכות, כוח ומרות המבוגר נגד הקטין. לפיכך, בית המשפט נדרש, מתוקף תפקידו כמגן חסרי הישע, להחמיר עם עבריינים אלו. החמרה זו אף מחזקת את אלמנט ההרתעה בקרב הציבור מפני ביצוע עבירות מין נגד קטינים.
יש לכם שאלה?
פורום עבירות מין
פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום
פורום פלילי
במקרה הבא, נגזר דינו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה ואיומים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם התגורר בדירת אמו. ביום האירוע, אחייניתו הקטינה של הנאשם הגיע לדירת מגוריו על מנת שישמור עליה. בזמן שהותם של השניים בדירה, הנאשם ניגש לקטינה וביצע בה מעשה מגונה שלא בהסכמתה, בכך שנעמד מולה, הפשיל את בגדיו וחשף את איבר מינו בפניה. לאחר מכן, הוא תפס את ראשה של הילדה וקרב את איבר מינו לפיה לשם סיפוק מיני. אולם, הילדה התנגדה. לאחר מעצרו של הנאשם, הוא אף איים על ראש מחלק חקירות שיפגע בו ובתחנת המשטרה.
טיעוני הצדדים לעונש
באת כוח המאשימה ביקשה להדגיש את החומרה הרבה שמעשי הנאשם, שביצע עבירת מין מול קטינה רכה בשנים, בעת שנדרש להשגיח עליה. נטען שבמעשה זה, הנאשם פגע הן בהורי הילדה והן בקטינה עצמה, שאף הייתה עלולה לסבול מנזקים נפשיים כתוצאה מהאירוע. באת הכוח התייחסה לרמת מסוכנותו של הנאשם וטענה שהיא הייתה גבוהה, במיוחד לנוכח רמתו השכלית הנמוכה והיעדר מודעותו לחומרת מעשיו. לאור האמור לעיל, המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם, חרף נסיבותיו האישיות.
מנגד, בא כוחו של הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות חייו של האחרון, אשר סבל מקשיים חברתיים ושכליים. בנוסף, נטען להיעדר מסוכנות מצד הנאשם ושהאירוע הנדון בוצע באופן חד פעמי, על רקע כישלון רגעי והוא הופסק לאחר שהקטינה הביעה התנגדותה. לבסוף, נטען שהנאשם היה עצור במשך 9 חודשים טרם התקיים ההליך המשפטי בעניינו ומעצר זה השיג את אלמנט ההרתעה. לפיכך, בא הכוח ביקש מבית המשפט שלא להשית על הנאשם עונש מאסר נוסף מעבר לתשעת החודשים בהם האחרון שהה במעצר.
דיון
בפתח הדיון, הודגשה חומרת מעשיו של הנאשם, שניצל את מעמדו וכוחו מול אחייניתו הקטינה לשם ביצוע מעשים מגונים וסיפוק צרכיו המיניים. עם זאת, לא היה ניתן להתעלם משיקולים אחרים כבדי משקל בעת גזירת העונש: מצבו השכלי והחברתי של הנאשם, שסבל מדימוי עצמי נמוך כבר מגיל הילדות והיה מבודד חברתית; ההיסטוריה הרפואית שלו; העובדה שהאירוע דנן היה חד פעמי והוא נפסק מיד לאחר שהקטינה הביעה התנגדות; מצבו המשפחתי של הנאשם; היעדר מסוכנות וחודשי המעצר שהנאשם ריצה טרם המשפט.
בסופו של דבר, באיזון בין כל השיקולים הוחלט להשית על הנאשם עונש מאסר למשך שלוש שנים, מתוכן שנתיים בפועל והיתרה על תנאי. בגין עבירת האיומים, השופט השית על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בחופף לעונש שהושת עליו עקב ביצוע המעשה המגונה. כמו כן, הנאשם נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי.
