כאשר אדם מן המניין מועל באמונו ובכספו של חברו, עליו להיות מודע לכך שיושת עליו עונש כדין. על אחת כמה וכמה יפים הדברים למקרה בו עורך דין, אשר חב ללקוחותיו חובת אמון מוגברת, עושה בכספם כבשלו. המקרה שלפנינו מציג את עמדתו של בית המשפט כלפי עורך דין שסרח.

 

יש לך שאלה?

פורום פלילי


המערערת, שהייתה עורכת דין, הורשעה בעקבות הודאתה בכתב אישום שהוגש נגדה במסגרת הסדר טיעון. עניינו של כתב האישום היה קבלת כספי המתלונן תוך הבטחה כוזבת להשקעתם שתניב תשואה, ושימוש בכספים לצרכים האישיים של המערערת.

 

במקרה נוסף, המערערת חתמה על הסכם פשרה עם חברת הביטוח של המתלונן, ללא ידיעתו, לאחר שהאחרון זכה בתביעה כנגד אותה חברת הביטוח, וגזילה של כספים מתוך סכום הפיצויים.

 

בעקבות מקרים אלו, בית משפט השלום הרשיע את המערערת בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גזר עליה עונש מאסר בפועל למשך שלוש שנים, ובנוסף עונש מאסר על תנאי למשך שנתיים, וקנס בסך 100,000 ₪.


המערערת טענה בערעור על גזר הדין כי העונשים אשר הושתו עליה על ידי בית משפט השלום אינם מידתיים, וזאת בפרט לאור עיסוקה כעורכת דין. לדעת המערערת, בית משפט השלום שגה כאשר גזר עליה עונש מאסר בפועל. בנוסף, המערערת הלינה על כך שבית המשפט לא אפשר קבלת תסקיר של שירות המבחן בעניינה, ולא התחשב בכלל נסיבותיה האישיות, לרבות היותה אם לשני ילדים קטנים.

 

מנגד, המשיבה טענה שגזר הדין תואם את חומרת המעשים של המערערת, את ניצולה את אמונו של המתלונן, בדגש כאשר התקיימו בין השניים יחסי קרבה בעבר, ואת הפגיעה באמון הציבור באוכלוסיית עורכי הדין.

 

הכרעת בית המשפט בערעור על גזר הדין

 

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי עיקרן המכריע של טענות המערערת נלקחו בחשבון על ידי בית משפט השלום כאשר גזר את דינה. השופט קבע שלא קמה חובה על בית משפט השלום להיעזר בתסקיר של שירות המבחן, במיוחד לאור אימוצה של חוות דעת פסיכולוגית בעניינה של המערערת. בנוסף, השופט מצא שכלל נסיבותיה האישיות של המערערת, לרבות מצבה הנפשי והיותה אם לשני ילדים קטנים, נלקחו בחשבון על ידי בית משפט השלום בעת שאיזן את השיקולים השונים לצורך גזירת עונשה של המערערת.

 

השופט הדגיש בהחלטתו כי היותה של המערערת עורכת דין היווה שיקול להחמרה בעונשה, וזאת על אף ובנוסף לענישה שכבר נגרמה לה, בעקבות השעייתה ממקצוע עריכת הדין. הסיבה לכך, לפי השופט, הייתה ניקיון הכפיים הנדרש בתחום עיסוק זה, והעברת מסר חד משמעי לציבור שבתי המשפט לא יקלו בעונשו של עורך דין אשר נתפס בדבר מרמה. לסיכום, בית המשפט קבע כי עונשה של המערערת בגין העבירות בהן הורשעה אינו חורג מרף הענישה המקובל, ודחה את הערעור.