בעבר, המונח הגינות קיפל מאחוריו היעלמות של גבר מביתו בשל מלחמה או עבודה. כיום, תופעת העגינות מכוונת למצב שבו גבר מסרב לתת גט לאשתו ולשחרר אותה מהנישואים. כמו כן, ישנם גם מצבים בהם האישה היא זו אשר מסרבת לקבל את גט שבעלה נותן לה. יש לציין כי לפי ההלכה הגבר נותן גט אך ורק מרצון. כיום, נפוצה התופעה שבה אחד מבני הזוג, מתוך רצון לנקום או להעניש, מסרב לתת גט לצד השני, ובכך משאיר את בן הזוג השני "קשור" אליו. הדבר מונע מאישה להינשא שוב (שכן אסור לאישה אחת להיות נשואה לשני גברים) אך לא מונע זאת מגברים.
יש לכם שאלה?
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
פורום דיני משפחה
פורום הסכם גירושין
בני זוג היו לאורך שנים רבות מסוכסכים, סכסוך אשר הביא את האישה להגיש כנגד בעלה תביעות רכושיות ותביעת מזונות עבורה ועבור ילדיהם. בית המשפט פסק מזונות עבור האישה ועבור הקטינים. מאוחר יותר, ניתנה החלטה לפיה יש לבצע פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת.
לאחר מכן, הגיש הבעל בקשה לבית המשפט בה הוא נתבקש לקבוע כי אינו נדרש לשלם יותר מזונות לאשתו, וזאת משום שהיא חויבה בגט (היינו הגבר נתן לה גט) וסירבה לקבלו. הבעל הוסיף כי האישה אף לא הופיעה לדיונים בנושא בבית הדין הרבני. בית המשפט ראה בחומר הראיות הוכחה לכך שבני הזוג חיו בנפרד במשך תקופה ארוכה של כ-5 שנים, וכי מערכת היחסים הסתיימה עוד אז (כששני הצדדים ידעו כי המשמעות היא שעליהם להתגרש). למרות זאת, האישה עמדה על סירובה לקבל את הגט שנתן לה בעלה. טענתה של האישה לסירובה לקבל את הגט הייתה טענה כפולה:
- טענה לפיה החלטת בית הדין הרבני אינה עולה בגדר חיוב בגט, וכל אי הגעה שלה לדיון בבית הדין היה מסיבה מוצדקת.
- טענה כלכלית לפיה אין להביא את הנישואין לסופם בטרם ייקבעו זכויותיה כחלק מהסדר איזון המשאבים בין הצדדים (עניין שבעת כתיבת פסק הדין היה חלק מהליך גישור בין הצדדים, הליך שטרם הסתיים).
הבעל ביקש מבית המשפט שיורה על הפסקת תשלום המזונות לאשתו עבור בתם המשותפת של בני הזוג, מאחר שהאחרונה אינה נמצאת במשמורתה של האם. בית הדין הרבני עיין בחומר הראיות ומצא כי לא היו פגמים בתביעה לגירושין אשר הוגשה על ידי הבעל. בנוסף, נמצא כי האישה לא הייתה כנה בבקשתה לדחות את מתן הגט מאחר שהיא לא הייתה מעוניינת בשלום בית וביקשה אף היא לפרק את הזוגיות עם בעלה.
בית הדין חייב את האישה לקבל את הגט מבעלה. האישה הגישה ערעור על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול. עד להכרעת בית הדין הרבני הגדול הוקפאו שאר ההליכים. בית המשפט הדן בבקשת הבעל קבע כי הקפאה זו משמעה שהחלטת החיוב בגט לא הייתה סופית ולכן לא הייתה אפשרות לעותר לבקש את הפסקת המזונות.
השתק פלוגתא
בית המשפט עמד על חשיבות הכיבוד ההדדי של החלטתה של ערכאה אחרת. בפסק הדין הודגש כי היות ופסק הדין לגירושין היה עדיין בסמכותו הייחודית והבלעדית של בית הדין הרבני, הצדדים היו מחויבים אליו ומדובר במעשה בית דין - ממש כאילו התקבל כפסק דין מידי כל בית משפט אחר. באם נתקבלה החלטה כזו, היא מחייבת את כל הערכאות האחרות המקבילות, כלומר אין לדון בנושא יותר (דבר המכונה "השתק פלוגתא").
במקרה דנן, לא נקבעה כל קביעה על ידי בית הדין הדתי לעניין הגירושין או המזונות. אי לכך, נקבע כי הדבר לא חייב את בית המשפט האזרחי בהחלטותיו בנושא. אם בית הדין ייתן את הכרעתו לפיה יש לחייב את האישה לתת גט לבעלה וזו מסרבת לכך, ניתן יהיה להפסיק את החיוב במזונות. לסיכום, כאשר ערכאה נתנה החלטתה בנושא מסוים, ערכאה אחרת מקבילה תכבד את החלטתה זו ולא תדון בסוגיה אשר כבר נדונה על ידי הערכאה הראשונה.
עודכן ב: 05/11/2012
