חובת הנאמנות שעורך דין חב ללקוחותיו היא בבסיס המקצוע ולשכת עורכי הדין, כמו גם בתי המשפט, מקפידים על עיקרון זה. אי לכך, כאשר עורך דין מפר את החובה תוך פגיעה בלקוחותיו, הענישה הינה חמורה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום מעצר
פורום פלילי


במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם, עורך דין במקצועו, שהורשע בעבירה של גניבה על ידי מורשה. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם ייצג במסגרת עבודתו מספר שותפים. במהלך דיון משפטי שנערך בספטמבר 2003, הוא קיבל עבורם 497 אלף ₪. הנאשם מסר לשלושה מתוך ארבעת השותפים את חלקם. חלקו של השותף הרביעי, נותר בידי הנאשם ועוקל לזכות שותף אחר. הכסף הוחזק בחשבון בנק על שם חברה בה הנאשם היה דירקטור ומיופה כוח ומניותיה היו רשומות על שם אחיו. לאחר זמן מה, חשבון הבנק הפך להיות פעיל והחברה שילמה דרכו הלוואה שנגבתה לצורך ניהול העסקים. אולם, הנאשם נמנע מהפרדת הכספים שהתקבלו במשפט ובכך "ערבב" את כספי הפיקדון ושלח בהם את ידו. הלכה למעשה, הכספים הושבו ללקוחות רק שנתיים לאחר מועד קבלתם.


באירוע נוסף, הנאשם פעל ככונס נכסים ומכר דירה של חייב. הנאשם קיבל פיקדונות משני קונים פוטנציאליים, אך לאחר שנכרת הסכם המכר, הנאשם נמנע מהשבת הכספים לקונה אשר לא רכש לבסוף את הדירה והשתמש בהם לצרכיו האישיים. גם במקרה זה, הכסף הוחזר לאחר יותר משנה, כאשר הנאשם קיבל שכר טרחה מתפקידו ככונס נכסים.


לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אך כפר באשמתו ואף הסתיר פרטים מהותיים במהלך הדיון המשפטי.


טיעוני הצדדים לעונש


התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. נטען שמדיניות הענישה במקרים דומים בהם עורכי דין שלחו יד לכספי לקוחותיהם שהוחזקו בנאמנות על ידם הייתה חמורה והיה מקובל להשית עונש מאסר כבד.


מנגד, בא כוחו של הנאשם הדגיש את עברו כקצין מצטיין, את חרטתו, השעייתו מחברות בלשכת עורכי הדין ואת העובדה שהוא השיב את הכסף לבסוף. נטען שבעת קביעת העונש היה על בית המשפט להתחשב גם בעברו הפלילי הנקי של הנאשם ובעובדה שמעשיו נבעו מכישלון כלכלי כבד.


גזר הדין


השופט קבע שעורך דין המועל בכספי לקוחותיו ושולח בהם יד תוך פגיעה באמונם ובאמון הציבור, מן הראוי שיהיה במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. השופט הדגיש שלעורך דין חובת נאמנות כלפי הלקוח וכספיו, וחובה זו היא בבסיס המקצוע. אי לכך, כל נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחו מול הצורך בענישה הולמת לצד הרתעת אחרים מפני שליחת היד. הודגש שאלמלא נסיבותיו האישיות של הנאשם, והשבת הכספים ללקוחות, העונש היה חמור עוד יותר. שכן, הנאשם ניצל לקוחותיו וגם אם הדבר נבע מהתמוטטות כלכלית, לא היה בכך כדי להקל על ההתנהגות. לאור האמור לעיל, השופט השית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הנאשם חויב לשלם קנס בסך 10 אלף ₪.