אי הרשעת עורכת דין - סנגורית ציבורית מחוזית

פעמים רבות התביעה מגיעה להסדר טיעון עם הנאשם בהליך הפלילי, במסגרתו האחרון מודה בביצוע המעשים שיוחסו לו ובתמורה, סעיף העבירה בו הוא מורשע מופחת מחומרתו. לחלופין, התביעה מסכימה לעתור לעונש קל יותר. במקביל, ישנם הסדרי טיעון שכוללים המלצה שלא להרשיע את הנאשם. לפי ההלכה המשפטית, הסדרים אלו דורשים בחינה שיפוטית זהירה מאחר והיעדר הרשעה עלול לפגוע בהרתעה האישית והכללית ולהעביר מסר שלילי לציבור. כך או כך, יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. להלן דוגמא לכך.

יש לכם שאלה?
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום אלימות במשפחה

במקרה הבא, הוכרע דינה של נאשמת, עורכת דין במקצועה, שגרמה נזק למכוניתו של המתלונן, בן זוגה לשעבר, עת חתכה את הצמיגים בגלגלים האחוריים. כתב האישום, שפירט עובדות אלו, היה תוצאה של הסדר טיעון שהתגבש בין התביעה לסנגורה של הנאשמת. לאחר הקראת כתב האישום, הנאשמת הודתה בעובדות, לפי ההסדר שנקבע. עם זאת, היא לא הורשעה אלא הופנתה לשירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

במסגרת תסקיר שירות המבחן, נבחן עברה הנקי של הנאשמת לצד עיסוקה והשכלתה. בנוסף, נבדק הקשר הזוגי עם המתלונן, האירועים שהובילו אותה לעבור את העבירה והשפעתם על משפחתה, דימויה העצמי ועיסוקה. לבסוף, שירות המבחן העריך שהיחסים הזוגיים בין הנאשמת למתלונן פגעו במצבה הרגשי, עד כדי אובדן שיקול הדעת.

עוד נקבע שלאחר ביצוע העבירה, הנאשמת חשה בושה ופעלה לתיקון עולמה הפנימי ולשיקומה. לאחר שקצין שירות המבחן שוחח עם המתלונן, שלא ביקש למצות את הדין עם הנאשמת, הוחלט שהיה מקום להימנע מהרשעת האחרונה במטרה לאפשר את שיקומה. לפיכך, שירות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשמת אלא לחייבה לבצע 150 שעות שירות עבודה לציבור.

עמדת התביעה

עמדתה הראשונית של התביעה תמכה בהרשעת הנאשמת. זאת לאור החשש שאי ההרשעה עלול היה להעביר מסר שלילי לציבור הרחב, במיוחד לאור השכלתה המשפטית של הנאשמת ומחויבותה לשמירה על החוק. למרות זאת, התביעה שינתה עמדתה והמליצה שלא להרשיע את הנאשמת מפאת עברה הנקי, חרטתה, הודאתה ועיסוקיה. התביעה סברה שבנסיבות המקרה, הציבור היה יכול להתמודד עם אי ההרשעה, בפרט לנוכח ההמלצה לחייב את הנאשמת בביצוע עבודות שירות.

ברי, שההגנה עתרה לאימוץ עמדת שירות המבחן. הסנגור טען שמקרה זה לא היה שונה מכל מצב אחר בו בני זוג רבו ובלהט הרגע, אחד מהם גרם נזק לרכוש, ולבסוף הסכסוך הסתיים מבלי לפנות לבית המשפט. הסנגור הוסיף שלא נגרם נזק מהותי לרכוש כתוצאה מהמקרה וזו הייתה הפעם היחידה בה הנאשמת סטתה מדרך הישר. בנוסף, היא הודתה במעשיה והביעה חרטה ונכונות לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור.

אי הרשעה, האמנם?

לפי חוק סדר הדין הפלילי ופקודת המבחן, לבית המשפט סמכות שלא להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה. זאת אם הוכח שהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההרשעה חמור ובלתי מידתי ביחס לנזק הציבורי שיגרם במידה וההליך יסתיים ללא הרשעה. על מנת להחליט מתי יש להפעיל סמכות זו, התפתחו בפסיקה מבחני עזר במסגרתם נבחנת חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; העבר הפלילי של הנאשם, או היעדרו; מעמדו הציבורי; יחסו האישי למעשים; השפעת ההרשעה על עתידו המקצועי של הנאשם ועל מצבו הנפשי ועמדת הקורבן בנושא.

מצד אחד, הנאשמת במקרה דנן ביצעה עבירת רכוש על רקע תסכול רומנטי, בעודה חלק ממערכת אכיפת החוק ובהיותה מחויבת לשמור עליו מבחינה אישית ומקצועית. בנוסף, הרשעתה לא הייתה עלולה לסתום את הגולל על המשך עתידה המקצועי במסגרת אחרת. כמו כן, היה חשש שהימנעות מהרשעה תעביר מסר שלילי לציבור. מצד שני, הנאשמת גרמה במעשיה לנזק קל ולאחר מכן, סבלה קשות הן בתחום המקצועי – איבוד המשרה, והן בתחום הנפשי. יתרה מזאת, הנאשמת הודתה במעשיה, קיבלה אחריות והביעה חרטה ונכונות לפצות את הציבור.

לאחר השוואת השיקולים, השופטת הדגישה שהיו נסיבות שמשכו לכיוון הרשעה לצד גורמים שהטו לכיוון השני והיה קושי לקבוע מה היה השיקול המכריע. אולם, לנוכח עמדת המתלונן, שירות המבחן והפרקליטות, כפי שהובעה בהסדר הטיעון, השופטת נטתה לקולא והחליטה לקבל את הבקשה. כלומר, היא החליטה שלא להרשיע את הנאשמת בעבירה אותה ביצעה, וחייבה אותה בריצוי 250 שעות שירות לתועלת הציבור.