חברת חפציבה הייתה חברת נדל"ן שקרסה בשנת 2007. טרם קריסתה, החברה עסקה במכירת ושיווק פרויקטי בנייה רבים. לאחר ההתמוטטות הכלכלית, חלק מרוכשי הדירות מצאו עצמם ללא בית, והכסף אותו הם השקיעו לא הושב להם. כלומר, הרוכשים מצאו עצמם חסרי כל. כתוצאה מכך, המנהל המיוחד שמונה לחברה, בשיתוף עם חברות בניה נוספות ובנקים בישראל, גיבש הסדרים שונים שמטרתם הייתה לסייע לרוכשים ולאפשר להם לקבל את דירתם או פיצוי. דוגמא להסדר זה ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום פשיטת רגל
במקרה זה, בית המשפט דן באחד מההסדרים בעניינה של קבוצת חפציבה שקרסה בשנת 2007. ההסדר דנן היה מול בנק מזרחי טפחות ומטרתו הייתה להביא פתרון לקבוצה של יותר מ-600 רוכשי דירות שנבנו בארבעה פרויקטים שונים של קבוצת חפציבה. הסדר זה עלה בקנה אחד עם המתווה שהוצע על ידי כונס הנכסים של החברה והוצג לבית המשפט בדין וחשבון שנערך בעניין חפציבה באוקטובר 2007. ההסדר גובש והוצג על ידי המנהל המיוחד שמונה לחברה, שביקש מבית המשפט לקבלו.
נציגי הבנק הסכימו לקבלת ההסדר והבינו שהוא היה המסלול לפתרון המשבר אליו נקלעו כל רוכשי הדירות עקב התמוטטות חפציבה. נציגו של בנק מזרחי הדגיש אף שהסדר זה, חרף הזמן שחלף עד לגיבושו הסופי, היה הפתרון הראוי ביותר והטיב עם רוכשי הדירות ועם הצדדים השונים.
החלטה
בפתח דבריו, השופט ציין שהסדר זה היה הרחב והמקיף ביותר בשורת ההסדרים אליהם הגיעו המנהל המיוחד של חברת חפציבה יחד עם כנוסי הנכסים והבנקים המעורבים. לאור מורכבות הפרשה וצרכיהם השונים של הצדדים, גיבוש ההסדרים לקח זמן רב ורק לאחר תרומה מהותית מצד בנק המזרחי, ההסדר התגבש.
השופט הביע תקוותו שהסדר זה אכן ישפר מצבם של רוכשי הדירות ויהווה פתרון. לבסוף, הוא אישר את ההסדר והורה להעבירו לכל אחד מרוכשי הדירות אליו הוא נגע ולפרסמו בעיתונים. זאת במטרה לאפשר למתנגדים ולמסתייגים להעלות טענותיהם.
.JPG)
