בתחילת ההליך הפלילי, הנאשם יכול להעלות מספר טענות הגנה מקדמיות הקבועות בחוק, במטרה לדחות את כתב האישום נגדו. את הטענות יש להעלות במועד המוקדם ביותר, לרוב לאחר הקראת כתב האישום ופירוש האמור בו. עם זאת, ניתן להעלות את הטענות גם בשלבים מאוחרים יותר ובית המשפט ידון בהם. להלן דוגמא לשימוש בטענות מקדמיות בניסיון לדחות את כתב האישום.


יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום מותג


במקרה זה, חברת האופנה "קסטרו" הציגה את טענותיה המקדמיות לכתב אישום שהוגש נגדה בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981. לפי הנטען בכתב האישום, החברה הציגה סחורה למכירה מבלי להצמיד לה את המחיר, הפחיתה מחירים במסגרת מכירה מיוחדת מבלי לציין את התקופה בה המחיר הגבוה יותר היה תקף ורשמה את המחירים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ.


משרד התעשייה והמסחר, שנציגתו הגישה את כתב האישום, טען שהיה על קסטרו להציג את המחיר במטבע ישראלי בלבד, על ידי הצמדת תג מחיר על כל פריט ופריט ולפרסם את תקופת ההנחות. מאחר וקסטרו לא פעלה כך, היא הטעתה צרכנים בעניין מהותי בעסקה ומשכך, עברה על החוק. יש לציין שכתב האישום הוגש נגד חברת קסטרו, מנהלה ומנהלת החנות בה התרחשו העבירות.


הסנגורים טענו שהיו מספר טענות הגנה מקדמיות שמשקלן המצטבר הצדיק את מחיקת כתב האישום. טענת ההגנה הראשונה הייתה הגנה מן הצדק במסגרתה נטען לאכיפה בררנית נגד הנאשמים, פגיעה בעקרון החוקיות ומצג שווא. הטענה השנייה הייתה חוסר עניין לציבור וזוטי דברים. במסגרת טענת ההגנה השלישית נטען שעובדות כתב האישום לא גילו עבירה וגם אם כן, לא היה ביסוס ראייתי. לבסוף, נטען שנפלו פגמים בחקירת חלק מהאישומים ולהרחבת כתב האישום לאחר שהוגש כבר לבית המשפט. המאשימה שללה טענות אלו.


הגנה מן הצדק


אכיפה בררנית מתרחשת כאשר רשויות החוק לא מפעילות את הסמכות שהוקנתה להן באופן שווה. על כן, אכיפה זו מנוגדת לעיקרון השוויון. אולם, לפי ההלכה המשפטית, לא כל מקרה של אכיפה בררנית יצדיק ביטול כתב אישום, אלא רק כאשר הוכח פגם בטוהר המניעים של הרשות ושקילת שיקולים זרים בהליך האכיפה. במקרה זה, הנאשמים לא הציגו בפני בית המשפט ראיות לפגם בטוהר המשרד לתעשייה ולמסחר ולשיקולים זרים ולכן הטענה נדחתה. כך גם הטענות לפגיעה בעיקרון החוקיות ומצג שווא, שהועלו כחלק מההגנה מן הצדק.


זוטי דברים וחוסר עניין לציבור


לפי חוק העונשין, לא תושת אחריות פלילית למעשה אם לאור נסיבותיו, טיבו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הינו קל ערך. הנאשמים טענו שמעשיהם היו קלי ערך ולכן לא היה מקום להעמידם לדין. אולם, על מנת להכריע בכך, בית המשפט נדרש לשמוע את הראיות בתיק כך שיוכל לבחון את האירוע ולקבוע האם הנטען בכתב האישום היה בגדר זוטי דברים. על כן, טענה זו הייתה יכולה להתברר רק במהלך המשפט עצמו ולא להיטען כטענה מקדמית ולפיכך, היא נדחתה.


אי גילוי עבירה


השופטת קבעה שכתבי האישום שהוגשו נגד קסטרו הצביעו על עבירות שבוצעו על ידי החברה. באשר להיעדר הראיות, השופטת הדגישה שטענה זו לא הייתה יכולה להיטען בשלב המקדמי, טרם שמיעת הראיות ותשובת הנאשמים לכתב האישום, אלא רק בשלב מאוחר יותר. על כן, היא נדחתה. כך גם הטענות באשר לפגמים בחקירה ולהרחבת כתב האישום לאחר הגשתו. לאור האמור לעיל, כל טענותיהן המקדמיות של הנאשמים נדחו והם זומנו להקראת כתב האישום בעניינם.