חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2009 ומטרתו למנוע שימוש במערכת הפיננסית החוקית לצורך הטמעת רכוש שמקורו בפעילות שלא כדין, תוך הצגתו כחוקי ותמים. כחלק מהמלחמה בהלבנת הון, המחוקק הגדיר מספר עבירות פליליות חדשות ובנוסף, הוקם מנגנון דיווח. תכלית פעולות אלו היא לסייע לרשויות החוק לעקוב אחר הפעילות העבריינית ולמנוע את הטעמת הרכוש במערכת החוקית. בפסק הדין דנא דוגמא להרשעה בעבירות פליליות לפי החוק הנ"ל.


יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי

 

במקרה הבא, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירה של הלבנת הון, לאחר שהודה בביצוע המעשים שיוחסו לו במסגרת עסקת טיעון. על פי העובדות בהן הנאשם הודה, במהלך שנת 2006 אדם שכיהן אותה עת כחבר כנסת פנה אליו וביקש ממנו לעזור לו לקבל לידיו סכומי כסף מירדן וממדינות ערב אחרות. הנאשם הסכים ופנה לשם כך לחלפן ירדני אותו הכיר. הוא שיתף אותו במתרחש, תוך הסתרת זהות חבר הכנסת.

 

דפוס הפעולה


הנאשם והחלפן הסכימו על דפוס פעולה של "העמדת נכסים". לפיו, לקוחות שהיו מעוניינים להעביר כסף לירדן הפקידו אותו בידי החברה בבעלות הנאשם. בתמורה, החלפן הירדני העמיד לרשותם את אותו הסכום אך בדינרים ירדניים, מתוך כספים שהתקבלו על ידי השליח מטעם חבר הכנסת והיו מיועדים לו.


כל פעם שחבר הכנסת היה צפוי לקבל כספים, הוא עדכן את הנאשם, שאימת מול החלפן הירדני את גובה הסכום שהופקד אצלו. לאחר האימות, הנאשם העביר לחבר הכנסת את שווי הסכום, מתוך כספי הלקוחות שהופקדו בידיו. כך, הנאשם העביר לחבר הכנסת סכום של 390 אלף דולר בשנה. הלכה למעשה, הנאשם הורשע בעבירה של מניעת דיווח כמתחייב לפי חוק איסור הלבנת הון.


שיקולי החומרא והקולא


השופטת הדגישה שלא הייתה מחלוקת בדבר העובדה שהנאשם סיפק שירותי מטבע ולכן היה מחויב לדווח על פעולות של העמדת נכסים מעל לסכום של 50 אלף ₪ ועל כל פעולה בלתי רגילה. כאמור, הנאשם לא עשה זאת ואף שיתף פעולה בהסתרת כספים שמקורם היה במדינות ערב במשך זמן רב. על כן, נקבע שמעשיו של הנאשם היו חמורים ואף הקשו על הרשויות להתחקות אחר מקור הכסף.


מנגד, נטען שהנאשם שיתף פעולה עם חוקריו כבר בשלבי החקירה המוקדמים והודה במיוחס לו. בנוסף, הצדדים הגיעו להסדר טיעון מיד לאחר הגשת כתב האישום ובכך חסכו זמן שיפוטי ניכר. יתרה מזאת, במסגרת הסדר הטיעון המאשימה הסכימה לעתור לעונש מאסר בפועל של עד שמונה חודשים. כמו כן, כתוצאה מהמעשים הפלילים, הנאשם פוטר מהעסק המשפחתי בו עבד ונאלץ לעבוד בעבודה חלופית, שלא הביאה לידי ביטוי את השכלתו.


זאת ועוד, קצין שירות המבחן טען שגם נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהיה בן למשפחה נורמטיבית ומשכילה שניהלה שירותי מטבע בארץ, הצדיקו הקלה בעונש. לפי התרשמות הקצין, המעצר בו הנאשם שהה השפיע עליו לרעה, השליך על משפחתו והיה בו בכדי להרתיע מפני הישנות המעשים.


הכרעה


לבסוף, השופטת החליטה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, מחציתם לריצוי בפועל ומחציתם לריצוי על תנאי. היא ציינה שהשיקול המרכזי להטלת עונש זה היה העובדה שהנאשם הביע נכונות לחשוף את פעילות חבר הכנסת לו סייע ולמסור את כל המידע הרלוונטי, למרות הקושי שבחשיפת איש הציבור.


עודכן ב: 04/11/2012