לפי סעיף 45 לחוק העונשין, מי שנידון במשפט אחד לעונשי מאסר בשל עבירות שונות, ישא את עונש המאסר בשל התקופה הארוכה ביותר. כלומר, באופן חופף. אולם, לכלל חריג לפיו הנאשם ירצה את עונשי המאסר באופן מצטבר – זה אחר זה, אם בית המשפט הורה על כך. לבית המשפט סמכות להורות על עונש מאסר מצטבר גם במקרה בו אחד מהעונשים הוא מאסר עולם. להלן דוגמא לכך.
יש לך שאלה?
פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום
פורום פלילי
במקרה זה, הדיון המשפטי התמקד בשאלה האם להשית על הנאשם עונש מאסר מצטבר או חופף. הרקע לדיון היה הרשעתו של הנאשם בביצוע עבירת הרצח ושלוש עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ההחלטה על ההרשעה התקבלה לאחר שנוהל הליך משפטי בו נשמעו כל העדויות והוצגו כל הראיות. על פיהן, הוכח שהנאשם החליט להמית את המנוח לאחר שזה הכה בו בראשו במסעדה בה נכחו עוד מספר חברים, בעקבות ויכוח שפרץ בין השניים.
לאחר שהנאשם החליט להמית את המנוח, הוא עזב את המסעדה והגיע לביתו. שם הצטייד באקדח ומחסנית ולאחר מכן, שב למסעדה. לאחר שהגיע למסעדה, הוא דרך את הנשק והסווה אותו בכנף מעילו. בסמוך לשעה 1 בלילה, הנאשם ניסה להיכנס למסעדה דרך הדלת הראשית וירה לכיוונה ולכיוון התקרה. היריות חדרו את הדלת ופגעו בבעל המסעדה ובאורחים נוספים אך הדלת נותרה סגורה.
על כן, הנאשם פנה לדלת האחורית דרכה נכנס למסעדה והגיע למנוח. אז, הנאשם שלף את האקדח וירה בו שלוש פעמים. הנאשם חדל לירות רק לאחר שיתר הנוכחים במקום השתלטו עליו ונטלו את הנשק. בעקבות הירי, המנוח נפצע בבטנו, באגן וברגליים. הוא נלקח לבית החולים אך נפטר לאחר זמן מה. על פי הכרעת הדין, במעשים אלו הנאשם גרם בכוונה תחילה למותו של המנוח, לאחר שהחליט להמיתו בדם קר. בנוסף, הוא חבל חבלה חמורה ביתר נפגעי הירי.
טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם. קרי, להטיל עליו עונש מאסר עולם בגין הרצח ובנוסף, להשית עליו עונשי מאסר ממושכים ומצטברים בגין עבירות החבלה. נטען שבמקרה זה, לא היה מדובר באותו מעשה – מעשה הקטילה היה נפרד למעשה החבלה וכל אחד מהם עמד בפני עצמו. על כן, ניתן היה להעניש על כך אחד מהם בנפרד. לבסוף, המאשימה הדגישה שהעונש המתבקש שיקף מסר הרתעתי כלפי כלל הציבור ולכן היה ראוי.
מנגד, בא כוחו של הנאשם טען שלא היה מקום להשית עונש מאסר מצטבר לצד עונש מאסר העולם. שכן, היה מדובר במסכת עובדתית אחת מאחר והיריות שהביאו לפציעת יתר המעורבים נורו כחלק מהניסיון להמית את המנוח. כלומר, הן היו קשורות לכך באופן הדוק. על כן, העונש היה צריך להיות אחד. בנוסף, לשיטת בא הכוח, לצד המעשים החמורים שהנאשם ביצע, היו שיקולים נוספים כגון נסיבות ביצוע העבירה וחייו של האחרון, שהוו שיקולים לקולא.
עונש מצטבר או חופף?
במקרה זה, הנאשם הורשע בביצוע רצח בכוונה תחילה ולכן, היה על בית המשפט להשית עליו מאסר עולם, כמתחייב בחוק. במסגרת מעשה הרצח, הנאשם פגע בשלושה קורבנות נוספים שנפצעו, לאחר שהם נקרו בדרכו ובלא עוול בכפם. פגיעות אלו פורשו כמעשי חבלה נפרדים, שבוצעו טרם הרצח והוו חלק מרצונו של הנאשם לכלות את זעמו במנוח.
מאחר והפגיעות פורשו כמעשים נפרדים, השופטים החליטו שהיה ראוי להשית בגינם עונשים נפרדים, לריצוי במצטבר – בהתאם לחריג של הכלל הקבוע בסעיף 45 לחוק העונשין. לא זו אף זו, הודגש שגזירת עונשי מאסר חופפים בגין הרצח והחבלה הייתה עלולה להתפרש כמזעור הזוועה שבאירוע ולפגוע בהרתעת יתר הציבור.
על כן, בסופו של יום, הוחלט על השתת עונשי מאסר מצטברים באופן הבא: בגין רציחתו של המנוח, הושת על הנאשם עונש מאסר עולם. 4 שנות מאסר נוספות הושתו בגין שלושת עבירות החבלה, כאשר הנאשם חויב לרצות תקופה זו במצטבר. בנוסף, הנאשם חויב לשלם לעיזבון המנוח וליתר הקורבנות פיצוי כספי.
.JPG)
