על פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, עבירות מין שמבוצעות בקטינים הינן בעלות חומרה יתרה, לנוכח הפגיעה הקשה בקורבנות – קטינים חסרי ישע, שנתונים להשפעה בקלות יתרה ובפרט על ידי מכריהם. לפיכך, בית המשפט רואה עצמו כמגן על נפשם וגופם של הקטינים ומשית עונשים שיש בהם על מנת להעביר מסר הרתעתי לנאשם ולציבור כולו. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום עבירות מין
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי


במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע מעשים מגונים בקטינים שלא בהסכמתם החופשית ובביצוע מעשה סדום בקטין ובשלושה ניסיונות לבצע מעשי סדום. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם התגורר בשכנות לקטינים. במהלך חודש ספטמבר 2007, הנאשם פנה לאחד הקטינים וביקש את עזרתו תמורת תשלום כסף. בזמן שהשניים היו בבית הנאשם, הלה הציג בפני הקטין תמונות פורנוגראפיות במחשב והתפשט. אז, הוא ביקש מהקטין לגעת באיבר מינו, אך הוא סירב. לאחר מכן, הנאשם תפס את הקטין והפשיט אותו מבגדיו. הנאשם נעמד מאחורי הקטין וניסה לבצע בו מעשה סדום ולאחר מכן, מסר לילד שטר של 100 ₪.


שבועיים לאחר מכן, הנאשם קרא לקטין לביתו שם הפשיט אותו וניסה לבצע בו מעשה סדום בשנית ואף לשכנע אותו לגעת באברי מין זכריים מגומי. כעבור חודש, הנאשם ביצע בקטין מעשה סדום בכך שהחדיר את איבר מינו בכוח לפיו של הילד, בניגוד לרצון האחרון. עוד קודם לאירועים אלו, הנאשם קרא לקטין ולאחיו לביתו והציג בפניהם תמונות פורנוגראפיות ושאל האם הם רוצים לראות את איבר מינו, תוך כדי שהוא נגע בעצמו לשם גירוי וסיפוק מיני. כאמור, הנאשם הורשע בשל ביצוע מעשים אלו בעבירות שפורטו לעיל.


שיקולי החומרא


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, הרכב השופטים נדרש לאזן בין שיקולי הקולא והחומרא ולקבוע מה היה העונש שהלם את נסיבות המקרה. מצד אחד, הנאשם ביצע מעשים אלו מספר פעמים, תוך ניצול היכרותו הקודמת עם הקטין ומשפחתו. עוד נטען שהנאשם פעל בתחכום רב, מאחר וידע שבבית משפחת הקטינים לא הייתה טלוויזיה ולא היה מחשב ולכן, הציע לקטין להגיע לביתו וליהנות ממותרות אלו, במטרה לבצע את זממו בדירתו. לא זו אף זו, בגמר המעשה, הנאשם שילם לקטין 100 ₪, על מנת שלא יספר לאיש על המעשים.


לא זו אף זו, הנאשם ניצל במעשיו את יתרונו הפיזי ואת גילו הצעיר של הקטין, תוך כדי שהוא הותיר באחרון צלקת נפשית. בנוסף, הנאשם לא הודה ולא הביע חרטה על מעשיו ולפיכך, הקטינים נאלצו להעיד בבית המשפט ובכך גדל נזקם. יש לציין שהמעשים נפסקו רק לאחר שאביהם של הקטינים גילה אודות הנעשה. שיקולים נוספים שנזקפו לחובתו של הנאשם היו הערכת מסוכנותו כבינונית עד גבוהה, עברו הפלילי שכלל תקיפת בת זוג וגזירת עונש מאסר מותנה בשל כך. כל השיקולים שפורטו לעיל, הצדיקו החמרה בעונשו של הנאשם.


שיקולי הקולא


מצד שני, מול נסיבות חמורות אלו, השופטים התקשו להצביע על שיקולים לקולא. שכן, הנאשם היה אדם נורמטיבי שלא נאלץ להתמודד עם קשיים חריגים בחייו שהצדיקו התחשבות מיוחדות במצבו. בנוסף, הודגש שעצם העובדה שהנאשם הורשע בניסיונות לבצע מעשה סדום ולא הצליח לבצעם במלואם, לא היה בכך על מנת להפחית מעונשו. שכן, לקטין נגרם נזק בכל מקרה. בסופו של דבר, בית המשפט השית על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הוא חויב לפצות את הקטין בסך 15,000 ₪.