בשנים האחרונות, אפשר לשמוע על יותר ויותר סכסוכים שנפתרים באמצעות שימוש באלימות. במקרים קשים במיוחד, הדרך לפתרון הסכסוך היא באמצעות המתת אחד מהצדדים, על ידי הצד השני, כאמצעי לנקמה. לתופעה זו אין מקום בחברה נאורה ולכן, בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה בגינה. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום
פורום פלילי

 

במקרה דנן, נגזר עונשו של נאשם שהורשע בעבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק ותחמושת. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם הסתכסך עם שניים מחבריו ובעקבות זאת, האחרונים הגיעו לביתו וביקשו לשוחח עמו, בהיות מלווים במכרים נוספים. במהלך השיחה, אחד מהחברים דרש מהנאשם לתמוך בו בסכסוך שהיה לו עם צד ג', אך הלה סירב. אז, חבריו של הנאשם החלו להכות אותו ולירוק עליו. לפני שעזבו את המקום, אחד מהחברים הזהיר את הנאשם שישוב בתוך שעתיים על מנת להמשיך במלאכה. הנאשם חש מאוים, פגוע ומושפל ולכן החליט לרצוח את חברו.


ביום ה-9.9.07, הנאשם הוציא את תוכניתו מהכוח לפועל כאשר הגיע לפאב בו בילו חבריו, בעודו מחזיק באקדח ומחסנית כדורים. הנאשם המתין בסמוך לפאב וכאשר חבריו עזבו את המקום, הוא החל לעקוב אחריהם באמצעות קטנוע, שהיה נהוג על ידי חבר אחר. כאשר הנאשם הגיע בסמוך למכונית של חבריו, הוא שלף את האקדח וירה לעבר חבריו. מיד לאחר מכן, הוא ברח מהמקום עם הקטנוע. אז, הוא שרף את בגדיו, זרק את הקסדה שלבש והחביא את האקדח. למחרת הוא אף מכר את הקטנוע. כתוצאה מהירי, שני החברים נפצעו.


הסדר הטיעון


המאשימה ובא כוחו של הנאשם הגיעו להסדר טיעון במסגרתו, האחרון הודה בעובדות שיוחסו לו. כמו כן, בהסדר הטיעון נקבע שהמאשימה תעתור לעונש של 8 שנות מאסר בצירוף מאסר על תנאי. מנגד, ההגנה הסכימה לעתור לעונש של 5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. הצדדים אף הסכימו על קבלת תסקיר מידי שירות המבחן.


מתסקיר זה עלה שהנאשם חווה חוויות טראומתיות בילדותו: גירושי הוריו בעודו בן 5 שנים, מות אביו בצורה פתאומית זמן מה אחר כך, ועזיבת אם המשפחה לחו"ל למשך שלוש שנים לאחר מכן. בנוסף, אחד מאחי הנאשם הסתבך בפלילים וריצה תקופת מאסר ואח אחר נהרג בתאונת דרכים בחו"ל.


כתוצאה מכך, הנאשם סבל מהפרעה פוסט טראומתית ואף אושפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה. הנאשם אף לא שירת בצה"ל בשל עברו הפלילי. לסיכום, קצינת המבחן קבעה שחייו של הנאשם גרמו לו לפגיעה רגשית ונפשית עמוקה שבאה לביטוי בדפוסי התנהגות לא חברתיים ונטייה חשדנית כלפי העולם. לפיכך, הומלץ על המשך טיפול נפשי. יש לציין שהנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו וטען שפעל מתוך פחד וחרדה, ולא התכוון לרצוח את חבריו. הוא אף הביע אמפטיה כלפי הקורבנות וגילה עניין בהחלמתם.

 

גזר הדין


בפתח הדיון הודגש שלא היה ספק באשר למעשיו החמורים של הנאשם שהצדיקו ענישה חמורה. עם זאת, בעת גזירת הדין השופטים נדרשו לשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהיו קשות במיוחד במקרה זה. השופטים הדגישו שלא היה ניתן להתעלם מנסיבות אלו, שהובילו להתדרדרות הנאשם לתרבות העבריינית ולביצוע המעשים נשוא כתב האישום.

 

שיקול זה, לצד העובדה שהנאשם הודה במעשים שיוחסו לו, שיתף פעולה עם רשויות החקירה והביע חרטה ודאגה לקורבנות, עמדו לזכות הנאשם. לאחר פירוט השיקולים שלעיל וביצוע האיזון הראוי ביניהם, השופטים החליטו לקבל את גזר הדין כפי שהוצע על ידי המאשימה במסגרת הסדר הטיעון ולהשית על הנאשם 8 שנות מאסר, מתוכן 7 בפועל והיתרה על תנאי.