ככלל, בית המשפט ירשיע נאשם בוגר בעבירה אותה ביצע. רק כאשר קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן, הנאשם לא יורשע. כלומר, בית המשפט ימנע מהרשעה. הימנעות זו אפשרית בהתקיימם של שני גורמים: פגיעה חמורה בשיקום הנאשם לנוכח ההרשעה ושסוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים כגון הרתעה. בנוסף, בעת הדיון בסוגיה יש לבחון את הנסיבות האישיות של כל נאשם ונאשם ואת עובדות המקרה. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום מעצר
פורום פלילי


במקרה הבא, הוכרע דינם של ארבעה אחים שנאשמו בעבירה של תקיפת שוטר כדי להכשילו במילוי תפקידו. בנוסף, הנאשמים 1 ו-2 הואשמו בביצוע עבירת האיומים ולנאשם 2 אף יוחסה עבירה של העלבת עובד ציבור. על פי הנטען בכתב האישום, ביום ה-5.1.07 המשטרה הציבה מחסום באחד מכבישי הארץ, על מנת לבדוק כלי רכב. הנאשם 1 נעצר במחסום בו עמד שוטר ולצידו מתנדב. לאחר שהרכב נעצר, השוטר הבחין שהנאשם 2 שישב ברכב, הסתיר דבר מה מעיניו וזרק אותו מהחלון. השוטר חשד שברכב היו סמים מסוכנים והורה על עריכת חיפוש ברכב ועל גופו של הנאשם 2.


כאשר השוטר ניגש לבצע את החיפוש על גופו של הנאשם 2, הלה קילל אותו ובכך העליב את השוטר בעת מילוי תפקידו. בעקבות זאת, השוטר הורה על הבאת הנאשם 2 לתחנת המשטרה, ובתגובה, האחרון איים עליו בפגיעה בגופו ובחייו במטרה להפחידו. בעקבות התנהגות זו, השוטר והמתנדב ניסו לעצור את נאשם 2, שתקף אותם חזרה. הנאשמים 1 ו-4 סייעו לאחיהם בתקיפת השוטר, במטרה להפריע לו לעצור את נאשם 2. במסגרת הויכוח, הנאשם 1 איים אף הוא לפגוע בגופו של השוטר וחנק אותו, בעוד שהנאשם 4 תקף שלא כדין את המתנדב.


בזמן המריבה, הנאשם 3 הגיע למקום והחל לתקוף את השוטר והמתנדב ולדרוש את שחרור אחיו. הארבעה המשיכו בתקיפה, עד שלמקום הגיע ניידת משטרה נוספת. בעקבות התקיפה, השוטר והמתנדב נזקקו לטיפול רפואי בחדר המיון. בעת ההליך המשפטי, הנאשמים ביקשו לחרוג מהכלל ולהימנע מהרשעתם בביצוע העבירות.


נאשם 1


הנאשם 1 היה בן 41, נשוי ואב לשני ילדים. הוא עבד בתחום הריהוט ולפי תסקיר שירות המבחן, התקשה להתמודד עם אשמתו בתקיפת השוטר והמתנדב, אך הכיר בחומרת מעשיו. הנאשם 1 ביקש שלא להרשיעו על מנת שיוכל לשאת בנשק, לו הוא נזקק במסגרת עבודתו כנגר בשטחים. שירות המבחן התרשם לחיוב מנאשם זה והמליץ שלא להרשיעו, על מנת שלא לפגוע בפרנסתו.


אולם, השופט דחה המלצה זו וקבע שלא היו נסיבות מיוחדות שהצדיקו סטייה מכלל הרשעה. בנוסף, לא הוכח שההרשעה הייתה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם מאחר והלה לא הציג ראיות לכך. כמו כן, העבירות בהן הוא הואשם לא אפשרו לוותר על הרשעתו, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. יתרה מזאת, הנאשם לא נטל אחריות מלאה על מעשיו.


נאשם 2


נאשם 2 היה בן 25, התגורר בבית הוריו והיה בעל עסק משלוחים. הוא טען שבעת ביצוע העבירה היה נתון להשפעת אלכוהול ולכן הגיב בדרך חסרת שליטה. על כן, שירות המבחן התרשם שהתנהגותו בעת האירוע לא שיקפה את אורח חייו, אך לא נתן המלצה חד משמעית בעניין שאלת ההרשעה. גם באשר לנאשם זה, השופט לא שוכנע שהיו נסיבות מיוחדות שהצדיקו סטייה מכלל הרשעה: לא נמצאה שהרשעה הייתה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. בנוסף, עבירות האלימות בהן הוא הואשם היו קשות וחמורות, ולנוכח זאת, לא היה ניתן לפסוח על הרשעה.


מסקנה זו התקבלה גם באשר לנאשמים 3 ו-4 שלא נטלו אחריות מלאה על מעשיהם ולא הביעו חרטה כנה. בנוסף, מעשיהם של שני נאשמים אלו פגעו קשות בשוטר ובמתנדב – שליחי הציבור שהיו ממונים על אכיפת החוק ולכן לא היה מקום להימנע מהרשעה בעניינם, בפרט מאחר והם לא הוכיחו שהדבר יביא לפגיעה וודאית בעתידם המקצועי. לאור האמור לעיל, השופט החליט להרשיע את כל הנאשמים בעבירות שיוחסו להם.