ככלל, עונש מאסר שמושת על הנאשם מבוצע באופן מיידי. כלומר, הנאשם נדרש להתחיל לרצותו מיד לאחר מתן גזר הדין. במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה לעיכוב הביצוע. אז, בית המשפט נדרש לשקול שיקולים שונים טרם קבלתה. למשל, חומרת העבירה, נסיבותיו האישיות של המבקש, עברו הפלילי ועוד. דוגמא לבקשה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום פלילי
במקרה זה, בית המשפט דן בבקשה לעיכוב ביצוע מאסרו של המבקש. ראשית הדברים ביום 4.7.01, אז נגזר דינו של המבקש עקב הרשעתו בביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. הקורבן הייתה אשתו. לאור שיקולי הקולא והחומרא בפרשה, בית המשפט השית על המבקש שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי. המבקש ביצע חודש אחד בלבד מעבודות השירות ולאחר מכן, הפסיק להתייצב. בעקבות זאת, החלו ניסיונות לאיתורו, שכשלו. בדצמבר 2002 הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. בשנת 2007, המבקש נחקר בעניין אחר והעיד שביצע את עבודות השירות במלואן. כעבור שנה, הוא נעצר בגין אי התייצבות לעבודות השירות.
הליכים קודמים
לאחר מעצרו, המבקש הגיש עתירה נגד החלטת הפסקת עבודות השירות, שהתקבלה בשנת 2002 במעמד צד אחד. בית המשפט דחה את העתירה בשל חלוף הזמן ונסיבות נוספות. אולם, הוחלט על עיכוב ביצוע עונש המאסר בתנאי שהמבקש יפקיד 15 אלף ₪ כערבות. מאחר שהמבקש לא הצליח לעמוד בתנאי זה, הוא נותר במאסר. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.
לאחר סדרה ארוכה של הודעות, החלטות והליכי שימוע, נציב השירות החליט להותיר על כנה את ההחלטה על הפסקת עבודות השירות. כלומר, בקשת רשות הערעור התייתרה. זאת לאור מחדלי המבקש שנמנע מהתייצבות לעבודות במשך שנים ארוכות. מנגד, עמדו נסיבותיו האישיות של המבקש – ילדותו העשוקה, היעדר השכלה פורמאלית, האלימות שספג מצד אביו ומגוריו ברחוב במשך שנים ארוכות. לא זו אף זו, נטען שהמבקש כבר שהה זמן מה במאסר לאחר מעצרו בשנת 2008 ולכן הוא ריצה עונשו. כאמור, הוחלט שלא לבטל את הפסקת עבודות השירות אך המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של עונש המאסר.
טיעוני הצדדים
לטענת המבקש, לאור החלטת הממונה על עבודות השירות שהובאה לעיל, קמה לו זכות לעיכוב ביצוע עונש המאסר מכוח סעיף 51(ט) לחוק העונשין. עוד נטען שהמבקש היה ראוי להגיש את הבקשה מאחר והלכה למעשה, הוא היה במאסר עקב חיסרון כיס, הואיל ולא הצליח לעמוד בתנאי שחרורו. מנגד, המשיב התנגד לעיכוב הביצוע מאחר ולחובת המבקש עמד כתב אישום נוסף שהוגש נגדו, לצד הימנעותו מריצוי העונש בעבר. כמו כן, נטען שלא הייתה תחולה לסעיף 51(ט) לחוק העונשין במקרה זה.
תחושת הצדק מצדיקה היעתרות לבקשה
בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע. אמנם, המבקש נמנע במשך שנים ארוכות מריצוי עונשו אך נסיבות חייו הקשות והחריגות, לצד מחדלי המשיב שהשתהה במשך שנים ארוכות מנקיטת צעדים להמשך ריצוי העונש, הצדיקו היענות לבקשה. השופט הדגיש שהנסיבות שפורטו לעיל גרמו לכך שההליכים שהמבקש ניהל לא היו מחוסרי סיכוי ולא היה ראוי לסכלם באמצעות דחיית הבקשה.
בסופו של דבר, השופט פסק שהמשיב נתן הסכמתו לעיכוב הביצוע בעבר, מיד לאחר מעצרו של המבקש בשנת 2008. אולם, עיכוב זה סוכל בעקבות קשיים כלכלים. מאחר שעל פי ההלכה המשפטית, "תחושת הצדק אינה סובלת שאדם שידו אינה משגת להפקדת ערובה שהושתה עליו כתנאי לשחרורו ממעצר יישאר במעצר רק מטעם זה", השופט החליט שהיה ראוי לקבל את הבקשה. על כן, הוחלט על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להחלטה נוספת של בית המשפט בעניינו של המבקש.
.JPG)
