כאשר בית המשפט מורה על שחרור נאשם למעצר בית, בסמכותו לקבוע תנאים לחלופת שחרור זו. למשל, דרישה לאיזוק אלקטרוני או הפקדת ערבות בגובה מסוים. לנאשם אפשרות לעתור נגד תנאים אלו, אם לטענתו הוא לא יכול לעמוד בהם. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לך שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי


במקרה זה, בית המשפט דן בערר שהעורר הגיש באשר לתנאי שחרורו. על פי הנטען, העורר, עורך דין במקצועו, נחשד בביצוע עבירת הונאה ומרמה והוגש נגדו כתב אישום חמור ובקשה למעצר עד תום ההליכים.


הארכת מעצר וקביעת ערבות


בדיון בבקשת הארכת המעצר, בא כוחו של העורר הכיר בקיומן של ראיות לכאורה בכפוף לסייגים באשר לביצוע אחת מהעבירות הנטענות והיעדרו של חומר ראייתי. בא כוחו של העורר טען לשחרור מרשו בחלופה של מעצר בית. בא כוח המאשימה הסכים לשחרור בתנאי מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני והפקדת ערבות בנקאית בסכום משמעותי.

 

בדיון שנערך בבית המשפט בבקשה, נקבע שעובדות כתב האישום לימדו על מסוכנות של ממש מצד העורר ושהיה קיים חשש לבריחת האחרון לארצות הברית, מאחר שהיה בעל אזרחות אמריקאית ומשפחתו התגוררה שם. בסופו של דבר, הוחלט שניתן היה לאיין חשש זה באמצעות שחרור העורר למעצר בית בפיקוח אשתו בנו בצירוף איזוק אלקטרוני.

 

עוד נקבע שעל העורר להפקיד ערבות בסך 750,000 ש"ח וכל אחד מהערבים לשחרורו נדרש להפקיד סכום נוסף כערבות. כמו כן, ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ עד תום ההליכים. העורר הפנה את ערעורו דנן על גובה הערבויות שנקבעו.


טיעוני בעלי הדין


לטענתו, מצבו הכלכלי היה קשה ומאחר שהיה במעצר, לא יכול היה לעבוד ולעמוד בתשלומים שונים. אי לכך, לא היה בכוחו לעמוד בגובה הערבות שנקבעה. העורר הלין על כך שבית משפט קמא לא ערך בדיקת יכולת כלכלית טרם קביעת גובה הערבות והדגיש שלא היה מקום לחשש מפני הימלטות, בפרט מאחר ובעבר עמדו בפניו הזדמנויות לעשות זאת, אך הוא נמנע מבריחה. למעשה, בית המשפט התבקש להפחית את גובה הערבות ולשחרר את העורר לאחר הפקדת ערבות בסך 150,000 ₪ בצירוף עיקול על ביתו ואיזוק אלקטרוני.


מנגד, המשיבה ביקשה לשמור על התנאים שנקבעו בבית משפט קמא והדגישה את חומרת העבירות בהן העורר הואשם ואת קיומו של חשש ממשי מפני הימלטות מהארץ. עוד נטען שלא היה ניתן להסתפק בביתו של העורר כערובה, מאחר ועל הנכס הוטלו עיקולים קודמים שהביאו להפחתת שוויו.


החלטה


בפתח הדיון, השופט הבהיר שהימצאות אדם במעצר רק בשל חוסר יכולת כלכלית העלתה תחושת אי צדק וחוסר נוחות. תחושה זו, לצד העובדה שחירות העורר נפגעה בעקבות מעצרו, נזקפו לזכות האחרון. מאידך גיסא, מעצרו של העורר היה על רקע ביצוע עבירות הונאה ומרמה בהיקף רב שהביא לפגיעה קשה בקורבנות. בנוסף, היה קיים חשש להימלטות העורר, בפרט מאחר והוא החזיק באזרחות אמריקאית ואף היה יכול למצוא מסתור אצל משפחתו בארצות הברית. שיקולים אלו נזקפו לחובת העורר והשופט נדרש לאזן בין כולם.


בסופו של דבר הוא החליט לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שסכום הערבות שהעורר נדרש להפקיד הופחת לכדי 350,000 ₪. במקביל, הוחלט על עיקול בית העורר כתנאי לשחרור למעצר בית והאחרון נדרש להמציא שתי ערבויות בסך 100,000 ₪ כל אחת, מצד ג' שלא היה בן משפחה.