לפנינו החלטה בדבר בקשה שהגישה אישה, כנגד בעלה לשעבר. האישה עתרה לתת צו זמני, המורה לבעל להמשיך ולתת לה להתגורר בדירת המגורים שלהם, ולא לעשות פעולות שעניינם פינוייה מהבית. בני הזוג, שהינם מוסלמים, התגרשו בבית הדין השרעי, ביוזמת הבעל. האישה טענה בפני בית המשפט לזכותה במחצית מהרכוש המשותף. הבעל טען - לעומת זאת - כי יש לברר את העניין בפני בית הדין השרעי, שקנה סמכות בסוגיה.
לגבי הצו אותה ביקשה האישה, הבעל טען כי אין לקבל את הבקשה. לטענתו, אשתו והוא הסכימו כי הדין שיחול ביניהם יהיה הדין השרעי בלבד. על פי דין זה, טען הבעל, הוא שילם לאישה פיצוי במעמד הגירושין, ואין לה יותר זכויות ברכוש. כמו כן, הבעל טען כי לא היה להם כלל רכוש משותף ואף לא התקיימו חיים משותפים ביניהם. עוד טען המשיב, כי גם אם הייתה לאישה זכות בדירה, הרי שניתן לפצות אותה בכסף ("מאזן הנוחות"), ולא ניתן לחייב אותו להשאירה בדירה, אפילו לא באופן זמני.
הדיון המשפטי
סעד זמני נגזר מהתביעה העיקרית. במקרה שלפנינו, מתביעת הרכוש שתלויה ועומדת בבית הדין השרעי. כדי לתת סעד זמני, היה על המבקשת להוכיח קיומם של ארבעה תנאים:
- לשכנע את בית המשפט כי היו ראיות לכאורה לקיום עילת התביעה. במקרה שלפנינו, היה על המבקשת להראות כי היו ראיות לכאורה שהיא תקבל בעתיד זכויות בדירה בבית הדין השרעי. השופטת קבעה, כי עילת תביעה של ממש לא הוכחה. בפסק הדין נקבע כי לא הוכח שיתוף ברכוש, ולכן ממילא לא היה ניתן להורות על חלוקתו. כמו כן, השופטת דחתה גם את טענת האישה שחוק יחסי ממון לא חל עליהם, אלא חזקת השיתוף. "לא ניתן להתנות על חוק יחסי ממון, ללא הסדר מיוחד אחר", נקבע בפסק הדין, "לכן חוק יחסי ממון הוא החל במקרה זה. חוק זה קובע כי לא תהיה חלוקה של נכס שהגיע אל אחד הצדדים במתנה או בירושה. מאחר והדירה הגיעה בירושה, הרי שאין לאישה זכויות בה".
- מאזן הנוחות – יש לאזן בין הצורך בסעד הזמני, לבין הנזק שייגרם לצד השני. במקרה שלפנינו, נקבע כי גם אם ייתכן והאישה תקבל זכויות בדירה בבית הדין השרעי, הרי שמתן צו כזה היה גורם לנזק גדול לבעל. "אין זה דבר נכון לחייב שני בני זוג גרושים, לגור תחת קורת גג אחת", קבעה השופטת.
- תום לב - בית המשפט נדרש אפוא לבחון את "תום ליבה של המבקשת". השופטת קיבלה את טענת המשיב כי בקשת האישה נגועה בחוסר תום לב.
- על הסעד להיות צודק ומידתי. במקרה שלפנינו, סעד מסוג זה, נקבע בהחלטת בית המשפט, היה עלול לפגוע במשיב ב"מידה העולה על הנדרש". המשיב מבקש לפתוח פרק חדש בחייו, והבית ישמש אותו גם בעתיד. את האישה ניתן לפצות בכסף.
ההחלטה - השופטת דחתה את הבקשה. עם זאת, המבקשת לא חויבה בהוצאות.
עודכן ב: 28/02/2012
