בקשה לחיוב המשיבים בהוצאות משפט, זאת בעקבות זיכויים מעבירות פליליות

הוצאות משפט הן סכום אשר נקבע על ידי בית המשפט שמוטל לרוב על הצד אשר הפסיד בהליך המשפטי. במסגרת ההליך הפלילי ניתן לפסוק הוצאות לנאשמים אשר זוכו, כאשר הרציונאל לכך הוא פיצוי על הפגיעה בשם הטוב. במקרה שלפנינו בית המשפט סוקר את התנאים לפסיקת הוצאות כאמור.

יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום פלילי

בהתאם לכתב האישום אשר הוגש נגדם, המבקשים הואשמו בעבירה של הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט, וזאת משום שלפי ההאשמות פנו למשיבים בדרישה שהללו יחזרו בהם מההודעות אשר מסרו במשטרת.

לאחר הליכים משפטיים ארוכים בבתי המשפט ובערכאות הערעור, המבקשים זוכו מכל העבירות אשר יוחסו להם, למעט המשיב 2, אשר הורשע בעבירה אחת.

לאור כך, המבקשים הגישו בקשה לתשלום הוצאות ההגנה המשפטית על ידי אוצר המדינה, בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, ולפיצוי על ששת ימי המאסר שריצו על לא עוול בכפם. כמו כן, המבקשים ביקשו השתת הוצאות הגנה על המתלוננים, לפי סעיף 81 לחוק העונשין.

מנגד, המשיבים, המדינה והמתלוננים בתיק המרכזי, התנגדו לבקשה. המשיבים טענו להתיישנות העבירות, וכמו כן טענו כי הזיכויים של המבקשים ניתנו לאור הספק שנוצר, ולכן אלו לא היו זיכויים מוחלטים.

הכרעת בית המשפט

השופט ציין כי חוק העונשין מסמיך את בתי המשפט לפסוק פיצויים לזכותם של נאשמים שהובאו לדין וזוכו, כהליך נספח להליך המרכזי. לפי השופט, פרק הזמן שעמד לרשות המבקשים להגיש את בקשתם במסגרת זו נגזר מחוק ההתיישנות אשר חל על תביעות אזרחיות. דהיינו, על המבקשים היה להגיש את בקשתם בתוך 7 שנים מיום התהוות עילת התביעה, הוא יום הזיכוי.

השופט הדגיש כי במקרה זה עילת התביעה כנגד המשיבים 3-4, אשר היו המתלוננים בתיק המרכזי, קמה למבקשים כעשר וחצי שנים לפני הגשת בקשת הפיצויים. לפיכך, השופט פסק כי בקשתם של המבקשים כנגד המשיבים 3-4, התיישנה.

עם זאת, חוק ההתיישנות לא חל על הבקשה שהוגשה כנגד המשיב 2, אשר גם הוא היה בגדר מתלונן בתיק המרכזי, שכן פסק הדין בעניינו, ואשר במסגרתו זוכו המבקשים, ניתן במועד מאוחר יותר. השופט ציין כי חיוב של מתלונן בתשלום הוצאות הגנה הינו שונה מחיוב של המדינה בתשלום זה, וחיוב כאמור מצריך זיכוי מוחלט והגשת תלונה בקלות ראש או לשם קנטור ללא יסוד. במקרה זה הזיכוי של המבקשים היה מחמת הספק, ולכן השופט דחה את הבקשה להורות למשיב 2 לפצות את המבקשים.

בנוגע לחיוב המשיבה 1, המדינה, סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי יש צורך בכך שהאישום הוגש מבלי שהיה יסוד להאשמה או בקיומן של נסיבות אחרות אשר מצדיקות אותו. השופט ציין כי בגלגול הראשון של התיק, המבקשים הורשעו בבית משפט השלום, כלומר לא רק שהתקיים יסוד להגשת כתב אישום, אלא גם שחומר הראיות ביסס הרשעה. כמו כן, נסיבות אחרות אשר הצדיקו חיוב של המשיבה 1 בהוצאות לא התקיימו.

לסיכום, בית המשפט לא קיבל את הבקשה, וקבע כי לא קמו למבקשים עילות שהצדיקו חיוב של מי מהמשיבים בהוצאות ההגנה המשפטית שלהם.