לעיתים קרובות נחתם בין התביעה לנאשם במשפט הפלילי הסדר טיעון. במסגרתו, הנאשם מודה במעשים ובתמורה, הוא מורשע בעבירות בעלות חומרה מופחתת. לחלופין, הצדדים מסכימים לבקש מבית המשפט להשית עונש מסוים על הנאשם. עם זאת, באפשרותו של בית המשפט לדחות את הסדר הטיעון. זאת כאשר השופט מגיע להחלטה כי ההסדר לא משקף את האינטרס הציבורי שבענישת הנאשם, אל מול טובת ההנאה אותה הוא מקבל. דוגמא לדחיית הסדר זה ניתן לראות בפסק הדין דנא, שנידון בבית משפט שלום בחיפה.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות של זיוף מסמך במטרה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.
על פי כתב האישום, במהלך חודש יולי 2001, הנאשם קשר קשר עם שלושה אנשים שונים על מנת לקבל כספים במרמה ולהונות את בנק לאומי. זאת על ידי חתימת ערבויות עבור אותם אנשים, שפנו לבנק על מנת לקבל הלוואה, תוך כדי יצירת מצג שווא. במסגרת מצג זה, תכנן הנאשם להציג לבנק את חותמי הערבויות כבעלי הכנסה מתאימה לתפקיד הערבים.
כמו כן, במסגרת תוכנית זו, הנאשם זייף תלושי שכר עבור שלושת האנשים שביקשו להיות ערבים. זאת במטרה להציג את התלושים בפני הבנק. תמורת הפעולות שביצע הנאשם, הוא קיבל כסף מהאנשים עבורם נחתמו הערבויות. בנוסף, הוא שילם כסף לערבים עבור חתימתם על הערבויות. הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו וחתם על הסדר טיעון. במסגרתו, סוכם כי הצדדים יעתרו להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וקנס.
בית המשפט דוחה את הסדר הטיעון - חלוף הזמן לא הצדיק המתקת גזר הדין
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סירבה השופטת לקבל את הסדר הטיעון. היא קבעה כי שיקול המאשימה בבקשת העונש – חלוף הזמן שעבר מעת ביצוע העבירות ועד הגשת כתב האישום, לא היה ראוי להתייחסות כבדת משקל, כפי שקרה בפועל. לטענת השופטת, במסגרת הסדר הטיעון, המאשימה התעלמה משיקולי החומרא הנוספים: נסיבות ביצוע העבירות וחומרתן וכן עברו הפלילי של הנאשם. שכן, האחרון הורשע בעבר בעבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב ותקיפת שוטר.
בנוסף, צוין כי הנאשם ביצע במספר הזדמנויות עבירות של זיוף מסמכים ושימוש בהם. בעשותו זאת, מטרתו של הנאשם הייתה בצע כסף. בנוסף, גם במקרה דנן הנאשם פעל מתוך מטרות אישיות של בצע כסף, וגרם נזקים כלכלים לבנק לאומי. לדעת השופטת, לו הנאשם לא היה מחזיר את ההלוואות לבנק, היו נגרמים נזקים ישירים למדינה ולבנק. על כן, השופטת קבעה כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לא עלה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי של ענישה הולמת ומרתיעה. שכן, העונש עליו הסכימו הצדדים שידר מסר שלילי של סלחנות כלפי אלו שבחרו להרוויח את כספם בדרך הקלה ועל ידי ביצוע מעשי עבירה. על כן, הסדר הטיעון נדחה והשופטת גזרה על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים ובנוסף, 14 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הנאשם חויב בתשלום קנס בסך 6,000 ₪.
