המשפט. מעניין לראות, כי מבחינת השיקולים של בית המשפט, אין תנאי לכך שתהיה פגיעה ברכוש או בנפש בפועל. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לשיקולי הענישה במקרים אלו.
יש לכם שאלה?
הנאשם הראשון, שהיה אחד מבעליה של חברה שעסקה בעבודות בניין, חב למתלונן, שהיה קבלן שעסק בתחום, חוב כספי גדול. חוב זה יצר סכסוך בין השניים. במסגרת הסכסוך, הנאשם הראשון איים על המתלונן כי ירצח אותו, וזאת במטרה להניע אותו לוותר לו על החוב. בנוסף, הנאשם הראשון פנה לפלוני, אשר היה חייב לו סכום כסף, והציע לו לזרוק רימון לעבר ביתו של המתלונן בטבעון, בתמורה למחיקת חובו.
פלוני פנה לנאשם השני שיצטרף אליו וישתתף בזריקת הרימון, תוך שימוש ברכבו של הנאשם השני. ביום המעשה, השניים החליפו את לוחיות הזיהוי של הרכב, ונסעו לביתו של המתלונן. בהגיעם לבית, פלוני יצא מן הרכב, וזרק את הרימון לעבר הבית. בשל תקלה, הרימון לא התפוצץ. למחרת, הנאשם הראשון מסר לפלוני ולנאשם השני סכום של כ-1,300 ₪ בתמורה לזריקת הרימון.
לאחר חקירה של המשטרה, שני הנאשמים ופלוני נעצרו. במסגרת המשפט, האחרון הודה בעובדות כתב האישום, הורשע, ונשפט לשלוש שנות מאסר. מנגד, הנאשם הראשון כפר בעובדות כתב האישום, והמשפט נגדו הוסיף להתנהל. להלן גזר הדין של בית המשפט בנוגע לנאשם השני, אשר אף הוא הודה בעובדות כתב האישום.
גזר הדין של בית המשפט בנוגע לנאשם השני
כחלק משיקולי הענישה, השופטת ציינה כי השימוש ברימון רסס, שפוטנציאל ההרס שלו גדול ופגיעתו עלולה להיות קטלנית, וזריקתו לעבר מגורי אדם, יצר סיכון רב ולימד על יחס של הפקרות לחיי אדם. מכיוון שכך, היה נכון להחמיר את הענישה, על אף העובדה שהרימון לא התפוצץ בפועל, ולא נגרם נזק לרכוש או לנפש.
השופטת ציינה כי אומנם הנאשם השני לא היה העבריין העיקרי, אולם הוא נטל חלק משמעותי בפעילות העבריינית החמורה, עבורה קיבל תמורה כספית. לפיכך, ועל אף בקשתו של הנאשם השני את רחמי בית המשפט, השופטת סברה כי הנאשם ראה לנגד עיניו את ענייניו בלבד, ולא הקדיש מחשבה להשפעה הרבה של התנהגותו על המתלונן ומשפחתו.
מנגד, במסגרת השיקולים להקלה בעונשו, השופטת התחשבה בעברו הנקי, למעט עבירה אחת אשר בוצעה בהיותו בצבא. בנוסף, נזקף לזכותו השירות הצבאי המלא שביצע, היותו בן למשפחה נורמטיבית, והודאתו בעובדות כתב האישום.
לסיכום, בית המשפט גזר את דינו של הנאשם השני ל-54 חודשי מאסר, מתוכן 30 חודשי מאסר בפועל, והיתר על תנאי למשך שלו שנים. בנוסף, בית המשפט הורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה של כ-12 חודשים מיום שחרורו, ותשלום קנס לקופת המדינה (2,500 ₪) ולמתלונן (10,000 ₪).
