פגיעה העבודה עקב ליקויי שמיעה - תאונת עבודה

בית הדין לעבודה



ב"ל 2340/05
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


11/09/2007

השופט: חיים ארמון


בפני


דמיטרי קבקוב
בענין:



התובע
ע"י עו"ד אורן סודאי


נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי


הנתבע
ע"י עו"ד עדי עינב-גולן


פ ס ק ד י ן



1. התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בגין טענתו על כך שלקה בשמיעתו כתוצאה מתנאי עבודתו.

2. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו לתובע מיום 10/7/05, בטענה שלא נגרמה לתובע תאונת עבודה, בטענה שליקוי השמיעה של התובע אינו קשור לחשיפה לרעש במקום העבודה ובטענה נוספת שלפיה הנזק בשמיעתו של התובע התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי.

3. כנגד כך, הגיש התובע את התובענה שבפני. (אעיר כי למרות העובדה שהדבר לא נזכר במכתב הדחיה נראה שהנתבע חלק גם על האפשרות שמדובר במחלת מקצוע. אכן, בכתב ההגנה - הנתבע חלק במפורש על כך שמדובר במחלת מקצוע).


4. בכתב ההגנה - טען הנתבע, ביען השאר, כי יש לסלק על הסף את התביעה ככל שהיא מתייחסת לעילת המיקרוטראומה, שכן היא לא נבחנה על ידי פקיד התביעות, וכביכול - לא נבדקה על ידי פקיד התביעות.


תמהתי על טענה זו של הנתבע; טופס התביעה עוסק בליקוי שמיעה ואינו כולל טענה על אירוע תאונתי חד-פעמי. לפיכך, אם פקיד התביעות לא בדק את האפשרות שמדובר במיקרוטראומה - הוא לא עשה את מלאכתו כראוי. יתרה מכך, בהמשך הסכים הנתבע שהענין יועבר למומחה רפואי שיתבקש לחוות את דעתו גם לענין המיקרוטראומה, ולדעתי, אם פקיד התביעות כלל לא בדק את האפשרות הזו - הנתבע לא היה מסכים למינוי מומחה בענין זה, בלא שפקיד התביעות עצמו יחליט קודם בנושא זה.

5. במהלך ההתדיינות בתביעה, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה על עובדות המקרה ועל מינויו של מומחה רפואי מטעם בית הדין, ובהתאם לכך, לאחר שהשלמת הליכי המצאת החומר הרפואי, ניתנה ביום 20/5/07 החלטה בהתאם לכך.

6. בין הצדדים היתה מחלוקת בענין זהותו של המומחה הרפואי. מאחר שממילא החלטתי למנות מומחית אחרת מאשר המומחה שלגביו היתה מחלוקת - לא ראיתי צורך לדון במחלוקת לגופו של ענין.

7. אלה העובדות המוסכמות (כפי שפורטו בהחלטה מיום 20/5/07):

א. התובע, יליד שנת 1958.

ב. התובע עבד כמכונאי אחזקה וכמסגר במפעל "XXXXXXXX", החל מחודש מרץ 1993 ועד חודש ספטמבר 2004.

ג. במהלך עבודתו האמורה, היה התובע חשוף לרעש מזיק.

ד. התובע עבד 12-9 שעות ביום עבודה.

המומחית


6. בהחלטה מיום 20/5/07, מיניתי את ד"ר נחמה אורי, לשמש מומחית-יועצת רפואית מטעם בית הדין (היא תיקרא להלן: "המומחית") והפניתי אליה שאלות בענין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין ליקוי השמיעה שלו, בין בדרך של מיקרוטראומה ובין בדרך של מחלת מקצוע.

7. המומחית נתנה את חוות דעתה.

8. מחוות הדעת של המומחית עולה כי לדעתה, התובע סובל מירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות, ויש סבירות גבוהה שהדבר נובע מחשיפה לרעש, בדרך של מיקרוטראומה.

המשך ההתדיינות

9. לאחר שחוות דעתה של המומחית הגיעה את הנתבע, הודיע הנתבע כי הוא חוזר בו מהדחיה ו"מאשר את התביעה באופן עקרוני.".

10. ב"כ התובע הודיע כי הוא מקבל "עקרונית" את עמדתו זו של הנתבע, אלא שהוא מבקש להדגיש כי התביעה הוגשה גם בגין טנטון, וביקש כי יובהר שהועדה הרפואית שבפניה יובא עניינו של התובע - תדון גם בשאלת הטנטון. גם ב"כ הנתבע הודיעה כי היא מסכימה שהקביעות בענין הטנטון הן בסמכותה של הועדה הרפואית.


11. לאחר התכתבויות שונות, הגישו הצדדים נוסח של מה שהוכתר על ידיהם כ"פסק דין בהסכמה", אך ניסוחו הבלתי-עקבי לא איפשר לי לחתום עליו. לפיכך, כאמור בהחלטה מיום 5/9/07, ניתן כעת פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, אך בנוסח שונה.

12. על סמך חוות דעתה של המומחית ובהתאם למוסכם בין הצדדים, אני מקבל את התביעה.

13. בהתאם להסכמתם של הצדדים, יהיה על הנתבע לדאוג להזמין את התובע לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תדון בליקוי השמיעה ובטנטון שמהם סובל התובע כתוצאה מתנאי עבודתו, וזאת - לאחר שהתובע יגיש תביעה לקביעת דרגת נכות (אעיר כי בסעיף זה העתקתי את הסכמת הצדדים מסעיף 2 להודעתם המוסכמת).

14. הצדדים הותירו את ענין הוצאות המשפט לשיקול דעתי.

בענין זה, לדעתי, נכון ללכת בעקבות פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה על קביעת הוצאות לפי בסיס של כפל התעריף החל על הסיוע המשפטי שאותו ניתן לעגל בתיאומים סבירים (ראו: דב"ע מד/0-130 המוסד לביטוח לאומי - גולדפרב, פד"ע טז 310, דב"ע מט/151-04 המוסד לביטוח לאומי - סורסקי, פד"ע כא 130, דב"ע נא/88-0 מירב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) וכן עב"ל 127/99 עזבון גויטע ז"ל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).


בתיק זה היה צורך בלימוד הנושא, הוגש תצהיר עדות ראשית, אך העדויות לא נשמעו בשל כך שבמהלך הישיבה הגיעו הצדדים להסכמה.

לפיכך ועל בסיס כפל התעריף שנקבע בתוספת השניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973, על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, בתוספת מע"מ, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/07, אם לא ישולמו לפני כן.


ניתן היום, כ"ח באלול תשס"ז (11 בספטמבר 2007), בהעדר הצדדים.

חיים ארמון - שופט


רונית