כאשר אדם טוען טענה עובדתית בעודו יודע שהיא אינה אמת או מאמין שאינה אמת, אך הצד השני לא יודע זאת ובעקבות הטענה מוסר לטוען זכות, מטלטלין, מקרקעין או טובת הנאה, מדובר בעבירה פלילית. דהיינו, קבלת עבירה במרמה. העונש הקבוע לצד עבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר. להלן דוגמא להכרעת דין בעניינה.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי
במקרה הבא, הוכרע דינו של נאשם שיוחסו לו העבירות הבאות: זיוף מסמך לשם קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. על פי כתב האישום, הנאשם מכר לחברה רכב מסחרי אותו קיבל בהשאלה מצד ג', בלי שהותר לו לעשות זאת ותוך שימוש במסמך מזויף. הנאשם כפר במעשים שיוחסו לו. לשם הוכחת האשמה, התביעה העידה את המתלונן, בעל החברה שרכש את הרכב ועו"ד שהיה מעורב בעניין. כמו כן, העידו שני אנשי משטרה שחקרו את הנאשם. מטעם ההגנה העיד עו"ד שהכיר את הנאשם ואחד מעובדיו.
גרסת המתלונן
לאחר שמיעת העדים וסקירת הראיות, השופטת קבעה שהתביעה הוכיחה אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. היא קיבלה את עדות המתלונן לפיה הוא הכיר את הנאשם ונתן בו אמון ועל כן, מסר לו מספר כלי רכב שהיו בבעלותו על מנת שימכור אותם ויתחלק עמו בכסף. לאחר שהנאשם מצא קונים, המתלונן הוא שנהג לקבוע את מחיר הרכב ולהעביר לראשון עמלה בשיעור מסוים עבור טרחתו.
באשר לרכב נשוא כתב האישום, השופטת קיבלה את עדות המתלונן שטען שהעביר את המכונית לנאשם מרצונו הטוב והחופשי, לאחר שהלה ביקש להשתמש בו למספר ימים, ואף הסכים באופן עקרוני למכור אותה לחברה. אולם, בסופו של דבר המכירה נעשתה בניגוד לרצון וידיעת המתלונן, ובמחיר שהוא לא היה מודע לו. על כן, המכירה גרמה לו פגיעה כספית ונפשית.
גרסת הנאשם
הנאשם ניסה להפריך גרסה זו וטען שהמתלונן מסר לו את הרכב בגין חוב מעסקאות קודמות, יחד עם ייפוי כוח למכירתו. התמורה מהמכירה קוזזה אל מול יתר החוב. כמו כן, הנאשם ציין בתצהירו שהמתלונן הגיש נגדו תלונה במשטרה בשל חוב קיים. אולם, במסגרת עדותו בבית המשפט, הוא הכחיש קיומו של חוב כאמור. לפיכך, השופטת קבעה שגרסתו של הנאשם לא הייתה אמינה ומהימנה.
בסופו של דבר נפסק שהנאשם השיג את הרכב במרמה- לאחר שביקש להשתמש בו במשך מספר ימים, זייף את ייפוי הכוח למכירתו והשתמש בו, תוך העברת הבעלות לקונה. לא זו אף זו, נקבע שהנאשם ביקש מהמתלונן לקבל את הרכב בהשאלה למספר ימים לצורך שימוש פרטי והבטיח להחזירו במפורש. כאמור, הוא לא עשה זאת. קביעות אלו הובילו את השופטת למסקנה שהנאשם לקח מהמתלונן את הרכב, תוך הצגת מצג שווא, ומכר את המכונית במטרה לקבל את התמורה בגין העסקה. על כן, הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו והוא הורשע.
