הנאשמת קיימה מערכת יחסים עם סוהר המשרת בשירות בתי הסוהר. מתוקף תפקידו, החזיק הסוהר אקדח ומחסנית, אותם היה מביא לביתם המשותף. באחד מן הערבים, הנאשמת לקחה את האקדח והמחסנית, עת הסוהר ישן, ובהיותה תחת השפעת אלכוהול, ויצאה לחפש אחר ברחובות חיפה. הנאשמת טענה כי אדם זה ביצע בה מעשים מיניים ללא רצונה וכי היא הלכה להתעמת איתו באותו הערב.
יש לכם שאלה?
תוך העימות ביניהם נפלט לנאשמת כדור באיזור מגורים, ושוטר אשר היה בקרבת המקום החל לרדוף אחריה. השוטר ניסה לקחת את התיק אותו סחבה הנאשמת, בו הטמינה את האקדח לאחר פליטת הכדור, וכשניסה לעשות כן היא התנגדה. הנאשמת הועמדה לדין על עבירת הנשק וההפרעה לשוטר בביצוע תפקידו. בהליך זה, פרקליטות מחוז חיפה הגישה בקשה לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים, מלאחר שהוגש כנגדה כתב אישום בגין העבירות האמו. יש לציין כי בעת קיום הדיון בעניין זה, הנאשמת היתה כבר עצורה למשך של חודש ימים.
מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק, האמנם?
בית המשפט ציין כי בעבירות נשק בדרך כלל נעצרים הנאשמים עד לתום ההליכים כנגדם, שכן השימוש בנשק מצביע על מסוכנותם. עם זאת, בית המשפט הכריע כי במקרה זה אין מדובר בעבירה שגרתית של שימוש בכלי נשק חם, הן משום שהנאשמת היתה נתונה תחת השפעת אלכוהול, והן משום שהתעמתה עם אדם אחר, לו ייחסה ביצוע עבירות מיניות כלפיה, תוך שהשימוש בנשק לא היה מתוכנן.
נסיבות הנאשמת – אם לשני ילדים, ללא עבר פלילי ועצורה במשך חודש – כולן יחדיו החלישו את טיעון התובעת בדבר התקיימות חזקת המסוכנות, חזקה הנדרשת על מנת לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים. בית המשפט גם ציין כי התרשם מכך שהנאשמת מבינה שתיעצר מחדש ככל שתבצע עבירות נוספות כלשהן.
לפיכך, בית המשפט שחרר את הנאשמת ממעצר, וקבע כחלופה מעצר בית מלא. כמו כן, נקבע כי על הנאשמת יהא לענוד אזיק אלקטרוני. בנוסף, וכפי שסוכם עם משפחתה של הנאשמת, נקבע כי הנאשמת תצטרך להיות תחת פיקוח משפחתה משך כל שעות היממה. הפיקוח נועד לוודא שאינה יוצאת משטח ביתה. בית המשפט דרש מבני משפחתה להפקיד ערבונות לכך שידווחו למשטרת ישראל ולבית המשפט במידה והנאשמת תצא משטחי הבית. כך גם נדרשה הנאשמת להשאיר ערבונות כספיים. לבסוף, בית המשפט הוציא כנגד הנאשמת צו עיכוב יציאה מהארץ ונאסר עליה ליצור קשר עם עדי התביעה אשר אינם שוטרים.
