המקרים בהם מבוטל הסכם גירושין או הסכם יחסי ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין, הינם נדירים. זאת מאחר ובמעמד אישור ההסכם, בית המשפט מוודא שהצדדים מבינים את התוכן וחותמים על ההסכם מרצונם החופשי. על כן, ישנו קושי להוכיח שמי מהצדדים אכן לא היה מודע לתוכן ההסכם ולא הבין את מהות ההתחייבות. להלן דיון בנושא.
יש לכם שאלה?
פורום הסכם גירושין
פורום הסכם ממון
פורום מזונות
בהליך זה, בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעה לאכיפת הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים. מנגד, הוגשה תביעה להצהרה על בטלות חלקים מסוימים מאותו הסכם. על פי עובדות המקרה, הצדדים נישאו זה לזו במהלך שנת 1997 ומנישואיהם נולדה להם בת. במהלך דצמבר 2002 הם חתמו על הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין כמה ימים לאחר מכן. כעבור חודש, בינואר 2003, הנתבעת עזבה את דירת בני הזוג ובפברואר 2003, הצדדים התגרשו זה מזו. במהלך שנת 2007, התובע רכש את זכויות הנתבעת בדירה המשותפת.
טיעוני הצדדים
לטענת התובע, הצדדים היו בעלים בחלקים שווים של הזכויות בדירה. כאמור, מאז שנת 2003 הם התגוררו בנפרד לאחר שהנתבעת עזבה את הבית. אותה עת, התובע ביקש לרכוש את זכויות הנתבעת בדירה, לפי הסכם הגירושין שנחתם ביניהם. אולם, הנתבעת סירבה. בנוסף, נטען שהנתבעת סירבה לקדם את מכירת הדירה בהתאם לבקשות התובע ובניגוד להסכם הגירושין, עד שלבסוף, היה על האחרון להגיש תביעה לשם ביצוע המכירה. כפי שצוין לעיל, התובע רכש בסופו של דבר את זכויות הנתבעת בנכס.
מנגד, הנתבעת טענה שבסופו של דבר, הדירה נמכרה ולכן לא היה טעם לדון בתביעה לאכיפת הסכם הגירושין שהורה על מכירת הנכס. בנוסף, הנתבעת הגישה תביעה לביטול חלקים אחרים בהסכם הגירושין. היא טענה שחתמה על ההסכם לאחר שהתובע התעמר בה כלכלית ונפשית, מבלי שהייתה יכולה לעמוד על זכויותיה. לפיכך, הנתבעת טענה לביטול חלק מההסכם בשל עושק. החלק לגביו התבקש הביטול היה ביחס לגובה מזונות הילדה, ונטען שהסכום שנקבע, בשווי 1,000 ₪ בלבד, היה נמוך מידי ביחס לנדרש ולאור הכנסותיו הגבוהות של התובע .
הכרעה בסוגיית אכיפת הסכם הגירושין
בפתח הדיון נקבע שמאחר ודירת בני הזוג נמכרה בסופו של דבר, לא היה צורך להמשיך ולדון בנושא אכיפת הסכם הגירושין, כפי שהתבקש על ידי התובע. לאחר מכן, השופטת עברה לדון בתביעת הנתבעת לביטול חלקים מהסכם הגירושין. עילת הביטול שנטענה על ידי הנתבעת הייתה עושק, לפי סעיף 18 לחוק החוזים. על פי הוראות הסעיף, ישנם שלושה יסודות לעילת העושק: מצוקת המתקשר שנובעת מחולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון, קשר סיבתי בין התנהגות העושק להתקשרות העשוק בחוזה והסכם שתנאיו גרועים מהמקובל.
ביטול סעיפי ההסכם מחמת עושק
במקרה זה, נקבע שהנתבעת לא הוכיחה שמצבה הרפואי או הנפשי היה גרוע בעת החתימה על הסכם הגירושין. שכן, לא הוצגו ראיות בנושא וכל טענותיה של הנתבעת הועלו באופן סתמי. בנוסף, נפסק שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התנהגות העושק לחתימה. קרי, לא הוכחה כל התנהגות מצד התובע שהיה בה על מנת להפעיל לחץ על הנתבעת לחתום על ההסכם.
לא זו אף זו, הנתבעת יוצגה לאורך כל ההליך על ידי עורכת דין, ההסכם עצמו נחתם לאחר משא ומתן בין הצדדים בנוכחות עורכי דין ולבסוף אושר על ידי בית המשפט. לפיכך, נפסק שלא היה ניצול של הנתבעת על ידי התובע. לבסוף, נקבע שהסכם הגירושין לא היה גרוע במידה בלתי סבירה כך שהייתה הצדקה לבטל חלק מסעיפיו. לכל הפחות, היה מדובר בטעות בכדאיות העסקה, שלא הצדיקה את ביטול סעיפי ההסכם. לאור האמור לעיל, השופטת קבעה שיסודות עילת העושק לא התקיימו ולכן התביעה נדחתה.