מחלוקות רבות בין יבואנים לרשות המכס עוסקות בשאלת הערכת הטובין, כלומר על איזה ערך יוטל המכס.

מחלוקות אלה עוסקות לא רק בשאלה האם החשבון שהציג היבואן אמין, אלא אילו תוספות, אם בכלל, יש להוסיף לחשבון לצורך חישוב המכס.

קיימות תוספות שמנויות בחוק ושאין מחלוקת שחובה להוסיפן, כמו הובלה וביטוח. מצד שני, קיימות הוצאות ששנויות במחלוקת, וביניהן עלויות כשרות או תמלוגים.

בנושא הכשרות ניתנו שני פסקי-דין בחודשים יולי-ספטמבר 2013, שבהם הגיעו בתי המשפט למסקנה זהה ולפיה עלויות שחיטה וכשרות שנושא בהן יבואן של בשר כבש בחו"ל, ייכללו במחיר הכבש לצורך חישוב המכס המוטל עליו (1).

והנה, לא חלפה אפילו שנה מיום פסקי-הדין, וכבר התבשרנו כי שלושה חברי כנסת החליטו "לעשות מעשה" ולהגיש הצעת חוק פרטית אשר מטרתה לתקן את פקודת המכס בנושא כשרות, ולקבוע כי עלויות כשרות לא יובאו בחשבון בעת חישוב המכס על מוצר מיובא, וזאת על אף שמדובר בפסקי-דין של בית משפט שלום שאינם מחייבים בתי משפט אחרים, ושקיים סיכוי כי תוצאתם תתהפך בערעור.


מדובר בהצעת חוק פרטית שהוגשה לשולחן הכנסת בתאריך 19.3.14 ע"י חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר (יהדות התורה), שבה מוצע להוסיף בפקודת המכס סעיף חדש, באלו המילים:


"בקביעת ערך עסקה לא יובאו בחשבון הוצאות שהוצאו בחוץ לארץ בעד השגחת כשרות על ידי משגיח כשרות שהוא תושב ישראל". (2)

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי היא מגיעה בעקבות פסק-הדין, וכי מטרתה היא למנוע פגיעה בעבודתם של משגיחי הכשרות ולמנוע ייקור של המוצרים. וכך נאמר בדברי ההסבר:


"תוצאת פסק הדין עשויה להביא לייקור של מחיר המוצרים המיובאים בהכשר – כתוצאה מעלייה במחיר המכס כאמור, וכן להביא לצמצום הכשרות ולפגיעה במשגיחי הכשרות תושבי ישראל, אשר נותנים הכשר בחוץ לארץ וזהו מקור פרנסתם".

לדעתנו, ניתן להתווכח על ההנמקה של הצעת החוק. חשוב לזכור כי המרכיב העיקרי אשר גורם לייקור מוצר מיובא הוא המכס המוטל על המוצר עצמו, בעוד שהמכס המוטל על רכיב עלויות הכשרות בדרך כלל נמוך יותר ופחות משפיע על ייקור המוצר. ניתן להניח כי הויכוח הנ"ל הוא ויכוח עקרוני, בשאלה האם נכון וראוי שמדינה יהודית תטיל מס על נושא הכשרות, או האם נכון לפטור נושא זה ממס על מנת לעודד אותו.

נכון להיום, על פי בדיקה שערכנו, הצעת החוק טרם עלתה לדיון בכנסת וטרם התקיים לגביה הליך של הצבעה. חשוב לזכור כי מדובר בהצעת חוק פרטית, כלומר הצעה שמגיעה מן האופוזיציה ושלא על דעתה של הממשלה, דבר אשר מקטין את סיכוייה להתקבל, משום שעל פי סטטיסטיקה שפורסמה, אחוז הצעות החוק הפרטיות שמתקבלות הינו נמוך ועומד על כ-10% ולעיתים אף פחות מכך.

אנו מביאים לידיעת הקוראים את העובדה כי בעבר הלא רחוק נעשה ניסיון על ידי משרד האוצר להביא לתיקון פקודת המכס על ידי הוספת סעיפים שיקבעו בצורה מפורשת כי עלויות אחרות שמשלם היבואן בעבור דמי הפצה (כמו הפצה בלעדית) או בעבור אחריות של המוצר, ייכללו בערך המוצר והמכס יוטל גם עליהם. ניסיון זה עלה לדיון במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2013 אך הוסר ברגע האחרון מסדר היום. מעניין יהיה לראות כיצד יתפתח הניסיון הנוכחי להביא לתיקון פקודת המכס במישור שדווקא מיטיב עם היבואן.

משרדנו מטפל גם הוא בסוגיה דומה הנוגעת לעלויות כשרות על מוצר מיובא בתחום המזון, ובאותו המקרה טרם ניתן פסק-דין.

(1) [ת.א. (שלום ראשל"צ) 3596/08 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המכס, פסק-דין מיום 22.7.13, השופט יחזקאל קינר]; [ת.א. (שלום ת"א) 50222/08 מאסטרפוד בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל- אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 9.9.13, השופטת רחל ערקובי].

(2) הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (החרגת הוצאות השגחת כשרות מערך עסקה), התשע"ד-2014;

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 


עודכן ב: 24/06/2014