המועד בו ביטוח החיים נכנס לתוקף

מאת: עו"ד ג'ון גבע.

בבית משפט השלום בחיפה ניתנה החלטה, מפי כבוד השופט א' טובי, בעניין שבין חורי סמיר (ע"י ב"כ עוה"ד בסטוני חסאן) נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (ע"י ב"כ עוה"ד אהרונסון שמואל).

העובדות: חורי סמיר (להלן: "חורי") רכש אצל כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל") פוליסת ביטוח חיים. ביום 24.12.00 בעת שהיה בעבודתו, החליק סמיר במדרגות משרדו, נפגע ונחבל ברגל ימין. סמיר אושפז בבית חולים עד ליום 31.12.00, ועבר במהלך אשפוזו ניתוח לשחזור פתוח וכן קיבוע. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה, כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 20%. סמיר הגיש תביעה נגד "כלל", ובה ביקש את ביה"מ לחייב את "כלל" לשלם לו את תגמולי הביטוח על פי, הפוליסה ובכלל זאת פיצוי בגין הפסד השתכרות מלא לעבר, הפסד השתכרות חלקי לעתיד, פיצוי בגין הנכות שנותרה לו ושחרור מתשלום הפרמיות בגין הפוליסה. בכתב הגנתה טענה "כלל", בין היתר טענה מקדמית לפיה לא נכרת חוזה הביטוח ומכאן, כי פוליסת ביטוח החיים שרכש סמיר אינה בתוקף. על טענה מקדמית זו נסב הדיון.

טענת "כלל": בפתח הגנתה טענה "כלל", כי דין התביעה להדחות או להימחק על הסף מחמת כך שהפוליסה כלל לא נכנסה לתוקף. "כלל" הפנתה את ביה"מ להוראות סעיף 3ב' לתנאים הכלליים של הפוליסה המורה, בין היתר, כי הפוליסה תכנס לתוקפה החל מתחילת הביטוח כמצוין בפוליסה, אך זאת לאחר ששולמה הפרמיה הראשונה. "כלל" הוסיפה, כי הצעת הביטוח אושרה רק ביום 28.12.00 בעוד מקרה הביטוח קרה ארבעה ימים קודם לכן. כמו כן ציינה "כלל", כי הגם שהוראת הקבע נחתמה על ידי סמיר, ונמסרה לידה ביום 15.12.00, הרי שהתשלום הראשון בוצע בפועל רק ביום 2.1.2001. מכל האמור בקשה "כלל" להסיק, כי במועד אירוע התאונה נשוא הדיון, לא היה לסמיר כיסוי ביטוחי באשר פוליסת הביטוח טרם נכנסה לתוקפה. "כלל" הפנתה להוראות סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981, המורה, בין היתר, כי חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר קרה - בטל.

הדיון בביהמ"ש: כריתתו של חוזה ביטוח אינה נעשית בדרך ייחודית, וחלים עליו דיני החוזים הכלליים לרבות סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, המורה, כי חוזה נכרת בדרך הצעה וקיבול. מכאן שיש לבחון אם ההצעה מעידה על גמירות דעת והיא מסוימת דיה כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה. הלכה למעשה, על מנת שיווצר הסכם ביטוח מחייב, אין הכרח שהצדדים יגיעו לסיכום לגבי כל תנאי הביטוח ודי שיסכימו על התנאים העיקריים, בעוד יתר התנאים ניתנים להשלמה בהתאם לסעיף 26 לחוק החוזים, כשמניחים, כי מבקש הביטוח מציע מכללא לקבל ביטוח על פי התנאים המקובלים אצל המבטח. את הצעת הביטוח ואת הפוליסה יש לקרוא ביחד ולפרשן כשלמות אחת תוך הסתייעות במסמך האחד לצורך פירושו של האחר. במקרה זה, ביה"מ קבע, כי ההצעה מעידה שהצדדים הגיעו לכדי הסכמה לגבי עיקר התנאים הדרושים לכריתת ההסכם הביטוחי.

על קביעה זו הוסיף ביה"מ וקבע, כי על אף שההצעה נחתמה כאמור ביום 15.12.00, הרי שבגוף ההצעה והן בפוליסה עצמה נרשם, כי תחילת הביטוח הנה מיום 1.11.00. מועד זה נקבע על ידי "כלל", או לכל הפחות בהסכמתה ואישורה, ואין היא יכולה לטעון לאחר קרות מקרה הביטוח, כי מועד תחילת הביטוח הנו במועד אחר מכפי שהיא עצמה ציינה בפוליסה.

ביה"מ מאשר על סמך הלכות ביה"מ העליון, כי אין מניעה שסוכן הביטוח יאמר למבוטח, כי הסיכום ביניהם כפוף לאישור חברת הביטוח ועד אז אין מובטח כיסוי ביטוחי, אך עליו לעשות כן במפורש. אך במקרה כמו המקרה דנן שסוכן הביטוח אינו מסייג את הקיבול, אלא מבטיח, כי יש כיסוי ביטוחי החל מתאריך מסוים, קבע ביה"מ, שקביעה זו מחייבת את המבטח, וזאת מן הטעם, כי לא נרשם דבר על גבי הצעת הביטוח, לא כל שכן שלא הובלט כמתחייב על פי דין, ויתירה על כן, סוכן הביטוח ראה לנכון לרשום בהצעה כאמור, כי מועד תחילת הביטוח מיום 1.11.00.נ

לשיטתו של ביה"מ, אף ההיגיון אינו מתיישב עם הפירוש אותו מבקשת "כלל" ליישם במקרה דנא, לפיו הכיסוי הביטוחי חל רק למן המועד שבו הצעת הביטוח מגיעה לידי החברה או לאחר החיתום. מועד זה אינו וודאי ואינו ידוע מראש, ובנוסף למבוטח אין כל שליטה על עיכוב הטפסים שאפשר ויארך שבועות ואפילו חודשים. אין כל הגיון, שכל אותו פרק זמן, לא יינתן למבוטח כיסוי ביטוחי על אף שהפרמיות בגין הפוליסה כבר משולמות על ידו.

אף בהוראות סעיף 3ב' לפרק התנאים הכלליים של הפוליסה לא היה כדי להועיל ל"כלל". באותו סעיף נקבע, כי הפוליסה נכנסת לתוקפה החל מתחילת הביטוח כמצוין בפוליסה, ובמקרה הנוכחי ביום 1.11.2000, לאחר ששולמה הפרמיה הראשונה. "כלל" אינה חולקת על כך שפרמיה זו שולמה, ומכאן שהפוליסה נכנסה לתוקפה במועד שנקבע על ידי "כלל" קרי 1.11.2000. ביה"מ הדגיש, כי לא נאמר שתוקפה של הפוליסה הנו החל מיום תשלומה של הפרמיה הראשונה, אלא נאמר, כי תוקפה יהא מיום 1.11.00 לאחר ששולמה הפרמיה הראשונה. הואיל ואין מחלוקת, כי זו שולמה, יוצא כי במועד האירוע היתה הפוליסה בתוקף.ב

אשר על כן, דחה ביה"מ את טענתה המקדמית של "כלל" והשאיר את כתב תביעתו של סמיר על כנו.