.jpg)
מהי אי ההרשעה במסגרת המשפט הפלילי?
כלל הוא במשפט הפלילי כי אדם שהודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו או בית המשפט קבע, לאחר ניהול הוכחות, כי אותו אדם אכן ביצע העבירות כאמור, בית המשפט ירשיעו בגינן.
למרות זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם בית המשפט, לאחר שביקש זאת הנאשם, לא ירשיעו.
השלבים עד להודעה בעובדות כתב האישום
אני ממליצה שלא להודות באופן מיידי בעובדות כתב האישום כבר בדיון הראשון של ההקראה. העבודה היא רבה עד לרגע שבו על הנאשם להודות בכתב האישום שהוגש נגדו.
דבר ראשון, חובה לצלם את חומר הראיות הנמצא בתיק החקירה המשטרתי. יש לבחון את חומר הראיות – האם יש די בחומר ראיות זה בכדי להביא להרשעתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
בנוסף, קיימות טענות משפטיות אותן ניתן להעלות בשלב הקראת כתב האישום ואשר אף יכולות להביא לביטול כתב אישום או תיקון נרחב של כתב האישום, כל זאת עוד בטרם מתן תשובתו של הנאשם לכתב האישום.
יתרה על כך, תמיד מומלץ, בטרם ההודאה בכתב האישום, לנהל משא ומתן עם רשויות התביעה. באמצעות המשא ומתן ניתן להביא לתיקון ועידון כתב האישום ואף להגיע לסיכומים לגבי סיומו של התיק, כולל סיומו באי הרשעה.
חשוב לדעת, כי גם אם רשות התביעה (תביעות משטרתיות או פרקליטות מחוזית) מסכימה לסיומו של התיק בדרך של אי הרשעה – אני ממליצה שלא להיחפז ולהודות בכתב האישום המקורי – יש לזכור, כי שיקול הדעת הסופי הינו של בית המשפט וגם הסכמת הצדדים לסיים תיק פלילי בדרך של אי הרשעה לעתים לא תתקבל על ידי השופט מקום בו העבירות המיוחסות הינן חמורות . במקרה כזה, עלול בית המשפט להרשיע את הנאשם, על אף ההסכמה בין הצדדים, ולהטיל עליו עונשים שונים.
מתי ניתן יהיה לסיים הליך פלילי ללא הרשעה?
הכלל הוא, כי אדם אשר הועמד לדין פלילי ובית המשפט מצא כי ביצע את העבירות שיוחסו לו, יורשע.
סיומו של תיק פלילי בדרך של אי הרשעה הוא החריג לכלל זה.
בפסיקה נקבע, כי רק בנסיבות נדירות בית המשפט ישתמש בסמכותו שלא להרשיע – זאת כאשר ההרשעה מהווה תגובה חריפה וקיצונית לעבירה שבוצעה וכן כשהדרך הנכונה במקרה הנדון הינה של טיפול ולא ענישה.
פסק הדין המנחה בכל הנוגע לאופציה של אי הרשעה במשפט הפלילי הוא ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (להלן: "הלכת כתב") .
שם נקבע כי בית משפט יוכל להימנע מלהרשיע נאשם עם הצטברותם של שני גורמים:
"הימנעות מהרשעה אפשרית איפא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".
כיצד בוחן בית המשפט את עניינו של הנאשם שבפניו – האם יכול לסיים באי הרשעה אם לאו?
שירות המבחן למבוגרים הינו הגוף המקצועי, שתפקידו לסייע לבית המשפט, בין השאר, בעניין זה, קרי המלצה או אי המלצה לסיים הליך פלילי בדרך של אי הרשעה.
שירות המבחן, במסגרת תסקיר המוגש לבית המשפט, בוחן את עניינו של כל נאשם, את אופיו ונסיבותיו ומביא המלצתו בעניינו בפני בית המשפט.
עם זאת, יש לזכור, כי המדובר בהמלצה בלבד.
גם כשהתסקיר ממליץ על אי הרשעה, אין בית המשפט כבול להמלצותיו ואינו מחוייב לאמצן.
לכן, קיימת חשיבות ראשונה במעלה כי, בנוסף לתסקיר שהוגש לבית המשפט, הסנגור יטען בפני בית המשפט ויביא שיקולים שיטו את הכף לטובתו של הנאשם.
מהו שירות המבחן?
מדובר בגוף השייך למשרד הרווחה.
מטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים.
בשירות ישנה חלוקה לשניים: שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער (המטפל, בעיקר, בבני נוער החשודים בביצוע עבירות ובני נוער שהוגש נגדם כתב אישום בבית המשפט לנוער).
בהליך הפלילי, לאחר שביקש זאת הנאשם או סנגורו ובית המשפט הפנה אותו לשירות המבחן, יפגש הנאשם עם קצין המבחן, אשר יאסוף ממנו פרטים פסיכו – סוציאליים, בדרך כלל, במסגרת מספר מפגשים, ויגבש המלצה בעניינו בתסקיר שיערוך ויגיש לבית המשפט.
התסקיר יפרט את נסיבותיו של הנאשם, האם קיבל אחריות למעשים בהם הודה בבית משפט ומהו הכיוון הנכון שיש לנקוט בו בעניינו – שיקום, טיפול, חינוך או ענישה.
ישנה חשיבות רבה לכך שהנאשם ישתף פעולה עם קצין המבחן, זאת משום שפעמים רבות עתידו של הנאשם תלוי בתסקירו של קצין המבחן.
כיצד מסתיים הליך של אי הרשעה?
ישנן שתי אופציות לסיומו של משפט פלילי באי הרשעה.
הדרך הראשונה, הינה מבחן – תקופת מבחן שעליה ימליץ שירות המבחן, בדרך כלל כאשר קצין המבחן המטפל בנאשם סבור כי הנאשם יפיק תועלת במסגרת טיפולית זו או אחרת. במסגרת תקופת המבחן, נדרש הנאשם להגיע למפגשים טיפוליים (שיחות אישיות או קבוצה טיפולית), למשך תקופה אותה יקבע בית המשפט (בין חצי שנה לשלוש שנים). בעבירות סמים ו/או אלימות, פעמים רבות ישנה המלצה טיפולית – קרי, למבחן.
הדרך השנייה, הינה במסגרת צו שירות לתועלת הציבור (צו של"צ) – במסגרת צו זה על נאשם לבצע עבודות מעין התנדבותיות לתועלת הציבור. מספר השעות עליהן ימליץ שירות המבחן הינה בהתאם לחומרת העבירות שבהן הודה הנאשם. מדובר בצו שניתן למשך שנה. במהלך השנה על הנאשם לבצע את השעות שהוטלו עליו. בנסיבות מיוחדות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להאריך תוקפו של הצו.
אי עמידה בצווים הנ"ל יכולה להביא לפנייה של שירות המבחן לבית המשפט בבקשה לבחון מחדש את עניינו של הנאשם. במקרה זה, בית המשפט נוטה לבטל את הצווים הנ"ל, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונשים הקבועים בחוק.
.JPG)
