סיפור שקרה... שרית ויעקב עמדו להינשא. מסיבת האירוסין נערכה, ההתרגשות הייתה גדולה, והעתיד נראה נפלא מתמיד. ההורים תכננו לרכוש לזוג דירה נחמדה וציפו בכיליון עיניים לדור ההמשך. כשנה לאחר נישואיהם החלו שרית ויעקב לחפש דירה למגורים ובחרו בשכונה צעירה ומתפתחת לא רחוק ממקום מגורי הוריה של שרית.


בינתיים, נקלעו הוריו של יעקב לקשיים כלכליים והסכום שהובטח לזוג הצעיר שולם כולו לבעלי החוב הרבים שהקישו על דלת המשפחה יומם וליל. הוריה של שרית התגייסו לעזרת הזוג הצעיר והעניקו להם סכום כפול מהמובטח לשם קיום ההבטחה לעזרה ברכישת דירת המגורים, הדירה נרכשה והפכה עד מהרה לקן חמים ונעים.


לא עברה שנה ושרית ילדה את תמיר, תינוק מתוק וחייכן, שהביא להוריו אושר רב. כחודשיים לאחר הלידה, החלו חייהם של שרית ויעקב להשתנות. יעקב החל לעבוד שעות ארוכות, לאחר שקודם בתפקידו. שרית שרצתה לחוות את אימהותה לקחה חופשה ארוכה מעבודתה כמנהלת שיווק, אך אט אט החלה לחוש תסכול מהשהייה הארוכה בבית. ככל ששרית חשה מתוסכלת יותר, הלך יעקב ונעשה מרוחק יותר ויותר.


עד מהרה החל יעקב לפתח קשרי ידידות עם דנה, סגניתו ויד ימינו עמה שהה שורות ארוכות בעבודה. לא עברו חודשים רבים ובין יעקב לדנה הרווקה התפתח רומן סוער, שהפך לאהבה עמוקה. שרית שחשה שיעקב אינו כתמול שלשום, ושמה לב כי אינו נפרד ממכשיר הטלפון הסלולארי שלו, ניצלה את שהותו של יעקב בגינה ובדקה את מכשיר הטלפון הנייד שלו. עד מהרה התאמתו חשדותיה של שרית לבגידה של יעקב בה.


ההודעות הלוהטות מדנה לא השאירו מקום לספק שיעקב בגד בה והינו מצוי בעיצומו של רומן לוהט. שרית לא המתינה ולו שנייה אחת, יצאה לגינה והחלה להקריא ליעקב את ההודעות הכתובות. יעקב החוויר, ניסה תחילה להכחיש את דבר הבגידה אך עד מהרה גולל באוזני שרית את כל פרטי הרומן, והתוודה שיחסיהם הגיעו בעצם לסופם.


המכה הייתה קשה, במשך שבוע שלם לא חדלה שרית לבכות ולהתאבל, ובכייה אך גבר בכל פעם שהביטה בתמיר הקטן שלא הבין מדוע אימו עצובה כל כך. יעקב, שחש ייסורי מצפון קשים, והתקשה לראות את סבלה של שרית שוחח עמה וביקש כי יסיימו את כל עניין הגירושין בדרך יפה ומכובדת. כעבור חודש החלו שרית ויעקב בהליך גישור. בתחילת הליך הגישור הסבירה עורכת הדין שערכה את הגישור באילו עניינים יצטרכו שרית ויעקב לדון בהליך הגישור שיוביל להסכם גירושין, והליך הגישור התנהל באופן נינוח וענייני.


משהגיעה העת בגישור לדון בחלוקת הרכוש נדהמה שרית לגלות שיעקב מבקש למכור את דירתם המשותפת ולהתחלק עמה בתמורה שתתקבל. שרית הזכירה ליעקב שהוריה הם אלו שאפשרו להם לרכוש דירה, הזכירה שמדובר בכספים שנחסכו לאחר שנות עבודה קשות, ואף הזכירה את תמיר הקטן שיתקשה כל כך להיפרד מסביבתו, יעקב נותר נחוש, הדירה נרשמה גם על שמו, זו זכותו ועליו לדאוג כעת לעתידו כך אמר.


ניסיונותיה של שרית לשדלו הפכו לכעס גדול, שרית התבצרה בעמדתה – הדירה שייכת לה, ויעקב דבק בחוק – הוא הבעלים הרשום של מחצית מהדירה, ואין בכוונתו לוותר.


הכעסים הגדולים לא אפשרו לשרית ויעקב להמשיך בגישור וכל אחד מהם שכר עורך דין מטעמו. שרית ויעקב ניהלו מלחמה משפטית בת 5 שנים שבסיומה קיבל יעקב את חלקו בדירה ונתן לשרית את הגט המיוחל.


נשמע רחוק, לא הגיוני, לכם זה לא יקרה, כי אתם יודעים בדיוק למי נישאתם?


גם שרית לא העלתה על דעתה 6 שנים קודם לגילוי הבגידה שיעקב יכול להתאהב באחרת. יעקב היה בעל מקסים, אוהב מפנק ומתחשב, שרית והוריה לא העלו על הדעת שלא לרשום את הדירה על שם הזוג הצעיר. העתיד, כאמור, היה ורוד.


אז מה כולל הסכם ממון?


הסכם ממון עדיין אינו עניין סטנדרטי ומקובל במדינת ישראל, בניגוד למדינות כמו צרפת, בה לא מתחילים את ההכנות לחתונה מבלי לחתום תחילה על הסכם ממון.


הסכם ממון יכול למנוע מלחמות גירושין ממושכות ויקרות, לשמור על רכוש משפחתי ולהפחית את סיכון העגינות.


הסכם ממון צריך לכלול בתוכו כמה סעיפים חשובים. הראשון בהם הוא חלוקת הרכוש, בדרך כלל הדירה או הבית שירכשו בני הזוג, בהתאם ליחס ההשקעות בו. הוריה של שרית השקיעו כספי משפחה רבים ולאחר מספר שנים, עברה מחצית מהם ליעקב. ככל שהשנים עוברות, הנישואין ממושכים יותר, ובני הזוג צוברים במו ידיהם רכוש, קטנה חשיבותו של סעיף זה, אך הוא בא חשוב ביותר במקרה של גירושין מהירים יחסית הנפוצים כיום כל כך הקרב זוגות צעירים.


הסכם ממון אינו שולל שיתוף בנכסים, ואין כל מניעה לקבוע בהסכם ממון שיתוף מלא בכל הנכסים שיצברו במהלך חיי הנישואים, וזאת למרות הסברה הרווחת.


הסכם ממון בפרק ב´ בא להבטיח את רכושו הקודם של כל אחד מבני הזוג, את דרך החיים המשותפים והוא עוזר כמובן ולמנוע גירושין קשים, דווקא זוגות המתחילים את פרק ב´ לחייהם מודעים הרבה יותר מזוגות שאך נישאים לחשיבותו של הסכם ממון.


הסכם ממון אינו מילה גסה, כמו שכולנו עושים ביטוח חיים (שחלילה לא ניזקק לו) או ביטוח בריאות (שחלילה לא ניזקק לו) אותו כנ"ל לגבי הסכם ממון.