החוק מגדיר לכל עובד את מסגרת שעות העבודה היומית, השבועית והחודשית ואת ימי המנוחה השבועית. כמו כן, החוק מגדיר את הגמול הניתן לעובדים המועסקים בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית.

 

ראוי לציין כי הסכמים קיבוציים וצוי הרחבה שונים לעיתים מציינים מסגרת שעות עבודה שונה, המיטיבה עם העובד.

 

מהן שעות העבודה?

 

שעות עבודה מוגדרות כשעות שבהן העובד עומד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות. הפסקה למנוחה וסעודה לא נחשבת לשעת עבודה.

 

מה לגבי שעות כוננות (Standby)?

 

מדובר על שעות שבהן העובד נמצא בביתו אולם בכוננות להגיע לעבודה ולעבוד או שעות בהן העובד מצוי במקום העבודה אולם אינו עובד בפועל. הפסיקה קבעה כי בשעות שבהן העובד מצוי במקום העבודה אולם אינו עובד בפועל נחשבות כשעות עבודה לכל דבר ועניין מכיוון שהעובד עומד לרשות המעסיק. לעומת זאת, לגבי שעות בהן העובד מצוי בביתו, הדבר תלוי בנסיבות – אם העובד אינו יכול לעשות כרצונו ומחויב להיות במקום מסוים, הרי שיש בסיס לקבוע כי מדובר בשעות עבודה. עם זאת, אם העובד רשאי לעשות כרצונו, אין המדובר בשעות עבודה.

 

מהו יום עבודה?

 

תחום יום עבודה מוגדר בחוק כ-8 שעות ליום ואילו יום עבודה עבודת לילה (עבודה שלפחות שעתיים ממנה מבוצעות בין השעות 22:00 ל-6:00 למחרת) מוגדר כ-7 שעות. הפרשנות המקובלת לפי אורך שבוע עבודה (להלן), הינה כי שעות אשר מעבר ל-8 שעות ו-36 דק' נחשבות לשעות נוספות.

 

בערבי חג - במקום עבודה של 5 ימים בשבוע: בערב חג יהודי אורך יום העבודה הוא 8 שעות (בתשלום של 9 שעות). בערב יום כיפור יום העבודה הוא 6 שעות (בתשלום של 9 שעות). בערב חג שאינו יהודי יום העבודה הוא בן 7 שעות.

 

במקום עבודה של 6 ימים בשבוע: יום עבודה הינו 7 שעות עבודה.

 

יש לציין כי החוק קובע כי בין שני ימי עבודה צריכות להיות הפסקה של לפחות 8 שעות.

 

מהו שבוע עבודה? שבוע עבודה מוגדר על פי צו הרחבה הסכם מסגרת (2000) כ- 43 שעות. מי שעובד 43 שעות בשבוע לכל אורך החודש מועסק במשרה מלאה. עובד המועסק בפחות שעות לשבוע, הינו עובד במשרה חלקית.

 

מהו חודש עבודה? שעות העבודה בחודש למשרה מלאה הינם 186 שעות. כך, הערך השעתי של עובד המועסק במשכורת המשתלמת על בסיס חודשי מחושב לפי המשכורת בחלוקה ל-186.

 

מהן שעות נוספות? העסקה של עובד בשעות העוברות את יום העבודה המלא או את שבוע העבודה המלא הינה העסקה בשעות נוספות, עליה זכאי העובד לגמול נוסף. העסקה בשעות נוספות הינה אסורה, אלא אם הותרה בהיתר משר הכלכלה.

 

בפועל קיימים היתרים לרוב המשק, בין כלליים ובין ספציפיים. לפי ההיתר הכללי, במקומות עבודה שבהן עובדים 6 ימים בשבוע, ניתן להעסיק לכל היותר 4 שעות נוספות ביום ולא יותר מ-12 שעות בשבוע.

 

במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע, ניתן להעסיק 3.4 שעות נוספות ליום אך לא יותר מ-15 שעות בשבוע. מעסיקים העוברים על ההיתר, צפויים לענישה פלילית על ידי משרד הכלכלה.

 

מה הגמול עבור העסקה בשעות נוספות? עבור השעתיים הראשונות ביום עבודה, העובד זכאי ל- 125% משכר שעת עבודה והחל מהשעה השלישית – 150%.

 

כמו כן, עבור העסקה מעבר ל-43 שעות בשבוע מגיע גמול עבור העסקה בשעות נוספות, במידה וזו לא חושבה כשעה נוספת יומית. עבור השעתיים הראשונות – 125% מהשכר השעתי ולאחר מכן, 150%.

 

כלל האצבע לעובדים במשרה מלאה– בודקים לכל יום האם העובד עבר את יום העבודה ועל כך מתגמלים. לאחר מכן בודקים האם בשבוע העבודה עברו למעלה מ – 43 שעות ואז מתגמלים, כאשר לא ניתן לקבל גמול עבור אותן שעות יותר מפעם אחת.

 

לעובדים במשרה חלקית, אשר ממילא אינם מגיעים ל-43 שעות שבועיות – בודקים רק את מספר השעות בכל יום.

 

ישנה מתכונת העסקה של "שעות גמישות" בהן עובד "מעביר" חלק משעות העבודה ביום אחד ליום אחר, אולם לא מקבל על כך גמול עבור העסקה בשעות נוספות. זאת בהינתן הסכמה מפורשת, חוזה כתוב, היעדר ניצול ותועלת לשני הצדדים ועוד.

 

כמו כן, ישנה מתכונת של תשלום "שעות נוספות גלובליות" – כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת השכר, אין לכלול גמול עבור העסקה בשעות נוספות כחלק מהשכר. עם זאת, ישנם מעסיקים המעדיפים לשלם גמול גלובלי עבור העסקה בשעות נוספות, וניתן לשלם כך בהינתן מספר תנאים – הסכמה מפורשת של העובד, מעקב אחרי מספר השעות הנוספות בפועל כדי לראות שהגמול לא נמוך מדי (והשלמה אם צריך), הפרדה באופן ברור בין רכיב השכר לרכיב השעות הנוספות וחלוקה שאינה פיקטיבית בין השכר לגמול הגלובלי וכן יש לקבוע מה מספר השעות אשר בגינן משולם הגמול.

 

מהו שעות המנוחה השבועית? במהלך שבוע, עובד זכאי ל-36 שעות מנוחה שבועית ברציפות (אלא אם ישנם מקרים מיוחדים בהן שר הכלכלה התקין תקנות הנותנות היתר למנוחה קצרה יותר – כמו עבודה במשמרות, בה לפי לשון התקנות המנוחה היא בת 25 שעות). שעות המנוחה השבועית כוללות לעובד יהודי את יום השבת ולמי שאינו יהודי את יום שישי, שבת או ראשון בהתאם למקובל על העובד כיום המנוחה השבועי.

 

יש לציין, כי החוק אוסר על אפליית עובד בשל סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועית מסיבות דתיות ועל מתן התחייבות לעבודה בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלת העובד לעבודה. כמו כן, עובד אשר נדרש לעבוד ביום המנוחה השבועית ואינו יכול לעשות כן מסיבות דתיות יודיע על כך למעסיק תוך 3 ימים.

 

מהו הגמול עבור העסקה בשעות המנוחה השבועית? עובד המועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי לתוספת של 50% לשכרו (סה"כ 150%). ראוי לציין, כי אם העובד החל את עבודתו ביום שישי וסיים לאחר כניסת השבת הוא זכאי לגמול עבור אותן שעות שבתחום יום המנוחה השבועי.

 

מה הדין לעבודה במוצאי שבת? באם קדמה לעבודה במוצאי שבת 36 שעות מנוחה רצופות, הרי שהעובד אינו זכאי לגמול נוסף עבור העסקה במוצאי שבת. אם העובד לא שהה בשעות מנוחה כאמור, הוא זכאי לגמול עבור העסקה בשעות המנוחה השבועיות.

 

מה הגמול עבור עבודה בשעות נוספות בזמן המנוחה השבועית? עובד אשר עבד בשעות נוספות בזמן המנוחה השבועית זכאי ל-25% עבור השעתיים הראשונות (וסה"כ 175%) ול-50% עבור כל שעה נוספת (200% סה"כ).

 

מהי מנוחת פיצוי? עובדים המועסקים בשעות המנוחה השבועית זכאים למנוחת פיצוי, ללא שכר, בהתאם לזמן בו הועסקו.

 


עודכן ב: 03/01/2018