לאחרונה נדונה תביעתם של בני זוג אשר חתמו על חוזה בשנת 2011 לרכישת דירה שעמדה להיבנות על מגרש בחדרה. במסגרת התביעה אשר נדונה בבית משפט השלום בירושלים, טענו רוכשי הנכס כי שטח הגינה שהובטח להם קטן יותר מהשטח שקיבלו בפועל. המוכרת טענה כי חוזה המכר כלל לא פירט את שטח הגינה שיקבלו הרוכשים, ולכן טענתם אינה מבוססת.


חוק המכר קובע כי ההסכם צריך לפרט את שטח הנכס והשטחים שצמודים אליו, ומסיבה זו קבעה השופטת כי גם אם החוזה לא פירט את שטח הגינה - מדובר בחוזה שמנוגד לחוק. מעבר לכך, בנספח להסכם דווקא היה פירוט של שטח הדירה, ולמעשה הוכח כי הרוכשים קיבלו גינה בשטח של 70 מ"ר, בעוד הובטח להם שטח של 92 מ"ר.


על כן התביעה התקבלה. השופטת קבעה כי מגיעים לתובעים פיצויים בסכום כולל של 60 אלף שקלים, אך דחתה את טענתם כי מגיעים להם פיצויים גם עבור עוגמת נפש, משום שלא מדובר בליקוי הגורם ממש למטרד כמו למשל ליקוי רטיבות. כמו כן תשלם המוכרת את הוצאות התביעה ושכר טרחת עורכי הדין בסכום של 14 אלף שקלים.


חוק המכר מחייב כל מי שמוכר נכס לפרט את שטח הדירה ואת השטחים אשר מוצמדים אליה


בין הצדדים הייתה הסכמה כי שטחו הכולל של הנכס אשר נרכש על ידי התובעים הוא 226 מ"ר. ואולם, בעוד הרוכשים טענו כי הובטח להם בפועל שטח של 245 מ"ר, טענה המוכרת כי השטח כלל אינו מוזכר בחוזה. עם זאת, להסכם צורף נספח המפרט את שטח המגרש, כאשר לטענת בני הזוג מדובר בחלק בלתי נפרד מהחוזה עצמו.


כמו כן, שני הצדדים הסכימו כי חוק המכר חל במקרה זה. על פי החוק, יש חובה לפרט את שטח הנכס הכולל - לרבות השטחים המוצמדים אל הדירה כגון גינה. לכן, הסבירה השופטת, גם אם החוזה אכן לא פירט את שטח הדירה והגינה כפי שטענה המוכרת - מדובר בחוזה שמנוגד להוראות החוק.


ואולם הדיון בכך התייתר מכיוון שאחד הנספחים להסכם פירט את השטח. בהתאם לפרטים שהוצגו, התברר כי הובטח לרוכשים שטח גינה של 92 מ"ר, אך הם קיבלו גינה ששטחה 70 מ"ר בלבד. מדובר בסטייה של 20% מהשטח שעליו הוסכם בחוזה, ולכן מדובר בסטייה שהחוק אוסר עליה והיא נחשבת ל"אי התאמה בדירה".


למה הרוכשים השמיעו את טענותיהם בנוגע לשטח הדירה רק כמה שנים אחרי שקיבלו את הנכס?


אף על פי שהרוכשים עברו להתגורר בדירה כבר בשנת 2012, טענותיהם כנגד המוכרת לגבי שטח הדירה עלו לראשונה רק מספר שנים מאוחר יותר, כאשר הגישו בקשה לרשום את הנכס ושאר הדירות בבניין כבית משותף. רק אז, כארבע שנים אחרי שהדירה נמסרה להם, גילו הרוכשים את שטח הגינה האמיתי שקיבלו.


במסגרת תביעה זו טענה המוכרת כי הרוכשים אינם זכאים לתבוע כעת פיצויים על כך, מאחר שלא עשו זאת במשך כל אותן שנים מאז שקיבלו את החזקה על הדירה. כמו כן טענה המוכרת כי העובדה שלא התלוננו קודם לכן על שטח הגינה הקטן מעידה על כך שהם לא שמו לב לכך ולא נגרם להם כל נזק.


ואולם, השופטת דחתה את טענתה וקיבלה את טענות הרוכשים כי לא ניתן היה לצפות מהם למדוד את השטח מיד לאחר שעברו להתגורר בדירה, ולכן לא הייתה להם דרך לדעת על חוסר ההתאמה קודם לכן.


לדבריה של השופטת, בדיקה סבירה של דירה לאחר קבלת החזקה עליה אינה כוללת באופן רגיל מדידת שטח, ולכן זה אך הגיוני שהרוכשים לא גילו באופן מיידי את הסטייה מהשטח שהובטח להם.


כיצד נקבע סכום הפיצוי עבור קבלת שטח גינה קטן ב-20% מהשטח שנקבע בהסכם?


השופטת הבהירה כי אף על פי שניתן לחרוג עד שיעור של 2% מבלי שהדבר ייחשב עילה לתביעה, כאשר מדובר בסטייה משמעותית יותר, סכום הפיצוי יחושב החל מהסנטימטר הראשון של הסטייה.

 

יש לך שאלה?

פורום רכישת דירה | מכירת דירה

 

בסופו של דבר ולאחר חישוב התשלום ששולם על כלל הדירה והנזק שנגרם לרוכשים בעקבות שטח הגינה הקטן יותר, נקבע כי הם זכאים לקבל פיצוי בסכום של 60 אלף שקלים. נוסף על כך תשלם המוכרת את הוצאות המשפט של בני הזוג, בסכום כולל של 14 אלף שקלים.


ת"א 11290-05-18