איומים כלפי סייעות בגן ילדים: מה העונש לגבר שטען כי הגננת מכה את בנו?

בסוף שנת 2019, הגיע גבר לביתה של סייעת אשר עובדת בגן הילדים של בנו, ומתגוררת בשכנות אליו, פתח את הדלת וקרא לה. כשיצאה אליו, איים עליה כי יפגע בגננת, לאור טענתו כי היא מכה את בנו. ארבעה ימם לאחר מכן הגיע בשעת בוקר אל הגן עם בנו הקטן, פנה לסייעת אחרת ואיים כי יפגע במי שייגע בבנו או יכה אותו.

בעקבות מעשים אלו, הורשע האב בעבירת איומים. לאחרונה ניתן גזר דינו בבית משפט השלום בנתניה, אחרי שנערכו שלושה תסקירים של שירות המבחן בעניינו. קצין המבחן ציין כי מדובר באדם עם עבר פלילי הכולל גם עבירות סמים, אך בשנים האחרונות לא נפתחו נגדו הליכים פליליים. מכיוון שלא שיתף פעולה עם ההליך הטיפולי שהציע לו קצין המבחן, לא הומלץ על העמדתו בצו מבחן, אולם נמצא שהוא מתאים לרצות את עונשו במסגרת שירות לתועלת הציבור.

האם יש להטיל על האב עונש עבודות שירות או שניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור בלבד?

לאור עברו הפלילי של האב אשר כולל תשע הרשעות קודמות ומכיוון שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן, עתרה הפרקליטות להטיל עליו שישה חודשי עבודות שירות. מנגד, הסניגור ביקש להדגיש כי הנאשם לא ביצע עבירות פליליות בשנים האחרונות, וכי מאז אותם אירועים בנו המשיך ללכת לגן, לא בוצעו עבירות נוספות והיחסים עם צוות הגן שוקמו. הוא ביקש להסתפק בענישה קלה.

השופטת קבעה כי מדובר בעבירת איומים שאינה ברף חומרה גבוה, אשר התבצעה על רקע חשדו של האב כי בנו סובל מאלימות בגן משום שסירב ללכת אליו. רוב העבירות שבהן הורשע בעבר קשורות לסמים, ומאז ביצוע עבירת האיומים לפני שלוש שנים לא נרשמו הרשעות נוספות לחובתו. הוא לקח אחריות על המעשים ואף הביע עליהם חרטה. לאור כל זאת החליטה השופטת כי העונש ההולם יכלול שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, ותשלום פיצוי לכל אחת מהסייעות בסכום של 500 שקלים.

האם יש להתחשב בכך שהעבירה בוצעה על רקע מצוקה נפשית של האב, אשר חשש כי מכים את בנו בגן הילדים בתקופה שבה פרשת כרמל מעודה פורסמה בכלי התקשורת?

כאמור, עבירת האיומים שבה הורשע הנאשם היא האחרונה בסדרה של תשע הרשעות פליליות קודמות שנצברו בעברו, אם כי האחרונה שבהן אירעה בשנת 2015 ורובן היו קשורות בסמים. מאז שאיים על שתי הסייעות חלפו שלוש שנים, שבמהלכן בנו המשיך להגיע לגן ולא אירעו אירועי איומים נוספים. כמו כן, היחסים עם צוות הגן שוקמו. בשיחותיו עם קצין המבחן ציין כי חש מצוקה נפשית על רקע חשדו שבנו סובל מאלימות בגן, אך מאז הבין את הפסול בהתנהגותו ולא חזר על כך.

הפרקליטות ציינה כי התסקירים שערך בעניינו שירות המבחן אינם חיוביים ומצביעים על צורך לשלבו בטיפול שיסייע לו למתן התנהגות אימפולסיבית, אך אף על פי כן הוא אינו משתף פעולה עם ההמלצה הטיפולית. כמו כן צוין כי העבירה התבצעה לנגד עיניו של בנו. מסיבות אלו ביקשה להשית עליו שישה חודשי עבודות שירות.

מנגד, הסניגור ציין כי העבירה בוצעה בתקופה שבה עלתה לכותרות פרשת כרמל מעודה והנאשם חשש כי בנו נחשף לאלימות. כמו כן טען כי הסיכוי לעבירות נוספות מצדו בעתיד קטן, וכראיה לכך ציין את העובדה שהאב לא הורשע בעבירות בשנים האחרונות. הוא ביקש להסתפק בעונש קל הצופה פני עתיד, כגון מאסר על תנאי.

מהי מדיניות הענישה הנהוגה בגין עבירות איומים כלפי עובדי ציבור?

בתחילת דבריה ציינה השופטת כי העבירה שביצע האב אינה ברף חומרה גבוה, משום שבוצעה ללא עבירות נלוות ומאחר שהוא לא החזיק בידיו כל חפץ בזמן שהשמיע את האיומים. במקרים כאלו, מדיניות הענישה נעה בין הטלת מאסר על תנאי ובין מאסר בפועל לתקופה של שנה.

יש לך שאלה?

פורום רישום פלילי

השופטת אף התייחסה לכך שהעבירה בוצעה לאחר שהאב סבר כי בנו סובל מהתנהלות אלימה בגן הילדים, וכן לכך שבפועל לא נגרם כל נזק פיזי והאיום לא מומש. הוא לקח אחריות על העבירה שביצע והביע חרטה, ולאור כל זאת החליטה השופטת כי העונש הראוי יכלול 150 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי של חמישה חודשים ותשלום פיצוי לכל אחת מהסייעות בסכום של 500 שקלים.

ת"פ 53235-12-19