בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו דחה השבוע תביעה כספית של אח כנגד אחותו, שבמרכזה היה פסנתר יקר שלטענתו נלקח ללא רשות מדירת אימם המנוחה. התביעה הוגשה בסך כולל של 120 אלף שקלים, כאשר החלק הגדול מהסכום - 100 אלף שקלים - נדרש כפיצוי עבור הפסנתר הנדיר.
השופט קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו ולא מילא את החובה המוטלת עליו להציג ראיות מספקות. בנוסף, השופט מצא כי עדותו של התובע הייתה בעייתית וכללה סתירות מהותיות שפגעו ברמת האמינות שלו. לאור דחיית התביעה, חויב האח בתשלום הוצאות המשפט של אחותו בסך של 7,000 שקלים.
כיצד חולקה הירושה בין שלושת האחים, ומדוע טען הגבר שאחותו לקחה את הפסנתר?
המחלוקת התפתחה בעקבות פטירתה של האם בשנת 2016. על פי צוואתה שקיבלה אישור בבית המשפט בשנת 2018, האם הורישה את נכסיה בין שלושת ילדיה. דירה אחת בתל אביב נועדה לתובע ולאחות נוספת בחלקים שווים, דירה נוספת הועברה לנתבעת בלבד, ואילו את כל יתר הזכויות כולל תכולת הדירה הורישה האם לשלושת ילדיה בחלקים שווים.
הנתבעת המשיכה להתגורר בדירה של המנוחה לאחר פטירת האם, עד שבשנת 2018 הגיש התובע תביעה להוצאתה מהדירה. הצדדים הגיעו להסכמה במסגרת הדיון, ולפיה האחות תפנה את הדירה. בפועל, היא פינתה את הדירה כשבועיים לאחר המועד שנקבע.
במסגרת התביעה טען הגבר כי כאשר אחותו פינתה את הדירה, היא הותירה אותה הרוסה ולא ראויה למגורים. לטענתו, הוא נאלץ לבצע תיקונים בעלות של עשרת אלפים שקלים. בנוסף טען שהאחות לקחה איתה ללא רשות את המיטלטלין מהדירה, לרבות פסנתר כנף נדיר מסוג סטיינוויי שלטענתו שווה יותר מ-300 אלף שקלים.
התובע ביקש פיצויים של 100 אלף שקלים בגין חלקו בפסנתר ועוד עשרת אלפים שקלים בגין חלקו במיטלטלין אחרים שנלקחו. עם זאת, במהלך ההליך שינה התובע את גרסתו ובתצהיר שהגיש הוא צירף הערכת מומחה שקבעה את ערך הפסנתר ב-50 אלף שקל בלבד, והוסיף טענה לערך רגשי נוסף.
מנגד, הנתבעת הכחישה את טענות אחיה. לטענתה, מצב הדירה נותר כפי שהיה בתקופה שבה התגוררה בה האם המנוחה, שסירבה לשפץ אותה. עוד טענה כי דווקא היא השקיעה סכומים גבוהים בשיפוץ הדירה בתקופה שהתגוררה בה, כולל תיקון נזילה, שיפוץ חדר האמבטיה והחלפת צנרת.
בנוגע לפסנתר, האחות טענה שבדירה היו שלושה פסנתרים ושהיא לקחה רק פסנתר קטן ולא את הפסנתר הנדיר שנותר בדירה. היא גם טענה שהפסנתר הישן אינו בעל ערך כספי מיוחד ושהוא נרכש לפני יותר מ-50 שנה לצורכי לימוד.
מדוע החליט השופט לדחות את התביעה?
השופט קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו, הן לגבי הנזק שנגרם לדירה והן לגבי הפסנתר. בין היתר, האח לא צירף קבלות על עבודות תיקון שלכאורה ביצע, לא הציג תמונות של נזקים בדירה, ולא ערך פרוטוקול מסירה מסודר. השופט גם העיר על שיהוי של שלוש שנים בהגשת התביעה מאז פינוי הדירה, דבר שפגע באמינות טענות התובע.
כמו כן, השופט קבע שעדותו של הגבר לא הייתה אמינה, אלא מתחמקת וכוללת סתירות מהותיות בנושאים מרכזיים. הוא שינה את גרסתו בנוגע לשווי הפסנתר, והוסיף טענה לערך רגשי שלא הועלתה בתביעה המקורית.
השופט מתח ביקורת על השיהוי הממושך בהגשת התביעה - שלוש שנים לאחר פינוי הדירה על ידי האחות. כאשר נשאל התובע על הסיבה לשיהוי, הוא לא הצליח לתת הסבר מניח את הדעת, אף על פי שמדובר בתביעה פשוטה שיכולה הייתה להיות מוגשת זמן קצר לאחר הפינוי.
העיכוב בהגשת התביעה פגע באמינות גרסתו של התובע, והשופט ציין שאילו התובע באמת היה מעוניין בפסנתר או ברכוש האחר, סביר להניח שהיה פונה למשפט מיד לאחר הפינוי.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר התביעה נדחתה במלואה, כולל כל הסעדים שנתבעו בה - התביעה בגין הפסנתר והמיטלטלין האחרים, וכן התביעה לפיצויים בגין עבודות התיקון שלכאורה בוצעו בדירה. לאור דחיית התביעה, השופט חייב את האח לשלם לאחותו את הוצאות המשפט שנגרמו לה בסכום של 7,000 שקלים.
