בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הכריע לאחרונה בסכסוך בין שתי אחיות שהתמודדו על זכות האפוטרופסות על אביהן הקשיש הסובל מאלצהיימר. המחלוקת בין הבנות לא נבעה מחילוקי דעות על טיפול באביהן, אלא מסכסוך רכושי בנוגע לבעלות על הדירה שבה מתגורר האב.
הדירה נרשמה על שם אחת הבנות ובעלה, אך האב טען שהוא רכש את הדירה מכספו ומשלם את החזרי המשכנתא החודשיים. האחות השנייה אף הגישה תביעה בשמו לרישום הזכויות בדירה על שמו, אך התביעה נמחקה בשל ספקות בכשרותו המשפטית.
בסופו של דבר, השופטת החליטה למנות את הבת המעורבת יותר בטיפול השוטף באב כאפוטרופוסית על כלל ענייניו, למרות ניגוד העניינים, מכיוון שמדובר בבת שהדירה רשומה על שמה. זאת תוך קביעת תנאים נוקשים להגנה על זכויות האב. המינוי יהיה בתוקף למשך שנה, ובחלוף שנה יוגש תסקיר לבית המשפט ובו המלצות לעניין המשך המינוי.
מי רכש את הדירה, מי משלם את המשכנתא ומדוע קיימת מחלוקת לגבי הסכם ההלוואה?
האב עלה לישראל בשנת 1998. מאז שאשתו נפטרה הוא מתגורר לבדו ומתקיים מקצבת אזרח ותיק. בשנת 2018 אובחן עם אלצהיימר, ובשנת 2022 הוגשה המלצה למינוי אפוטרופוס לניהול ענייניו.
בשנת 2013 נרכשה הדירה שבה הוא מתגורר. האב שילם הון עצמי בסך 200 אלף שקלים, ויתרת המחיר בסך 208 אלף שקלים מומנה בהלוואת משכנתא על שם אחת הבנות ובעלה. הדירה נרשמה בבעלותם של הבת ובעלה, אך האב משלם בכל חודש 1,600 שקלים עבור החזר המשכנתא. בשנת 2020 נערך הסכם הלוואה שלפיו האב הלווה לבתו ובעלה את סכום ההון העצמי, ושעליהם להשיב לו את הסכום בתוך שנה מהיום שבו ידרוש את פירעון ההלוואה. נרשמה גם הערת אזהרה לטובת האב על הדירה.
בשנת 2024 הגישה בתו השנייה בקשה להתמנות כאפוטרופוסית על כלל ענייניו. חצי שנה לאחר מכן, הגישה הבת שבבעלותה הדירה בקשה מקבילה להתמנות כאפוטרופוסית. הבת השנייה טענה שהדירה נרשמה במרמה על שם אחותה, והיא הגישה תביעה בשם האב לסעד הצהרתי המורה על רישום הזכויות בדירה על שמו.
מנגד, הבת שבבעלותה הדירה ובעלה טענו שהם הבעלים של הדירה וכי האב במעמד של שוכר המשלם דמי שכירות בגובה החזרי המשכנתא. התביעה בעניין הדירה נמחקה בשל ספקות שהתעוררו בדבר כשרותו של האב לנהל את ההליך המשפטי. נוכח המחלוקת, הורה בית המשפט על קשירת שני התיקים ובירור הבקשות באופן מאוחד, ועל עריכת תסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין.
מהתסקיר עלה שהבת שבבעלותה הדירה מגיעה לעתים קרובות ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת, דואגת לרכישת תרופות וקניות ומלווה לטיפולים רפואיים. לעומת זאת, הקשר של הבת השנייה עם האב רחוק יותר והיא מגיעה לבקר אחת לשלושה חודשים. האב ביקש מהעובדת הסוציאלית שהבת הקרובה יותר תדאג לענייניו. המלצת התסקיר הראשונה הייתה למנות את שתי הבנות ביחד ולחוד לעניינים רפואיים ואישיים, ולמנות את הבת שבבעלותה הדירה לעניינים רכושיים תוך קביעת מגבלות.
מהי טובתו של האב על רקע ניגוד העניינים בין האחות שבבעלותה הדירה לבין העובדה שהיא הבת שמטפלת בו יותר?
השופטת התייחסה לדילמה המשפטית בעניין זה. מחד גיסא, הבת שבבעלותה הדירה הוכיחה מעורבות משמעותית וטיפול מסור בענייני האב, ורצונו המובהק של האב הוא שהיא תמונה כאפוטרופוסית. מאידך גיסא, חילוקי הדעות בעניין הדירה והעובדה שההלוואה טרם הושבה יצרו ניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים של הבת לבין תפקידיה כאפוטרופוסית.
האפוטרופוסית לדין שמונתה לייצג את האב עתרה למינוי הבת שבבעלותה הדירה על עניינים אישיים ורפואיים, אך עם זאת טענה שיש למנות אפוטרופוס חיצוני לעניינים רכושיים. העובדת הסוציאלית שינתה את המלצותיה במהלך הדיון, והמליצה למנות את הבת שבבעלותה הדירה לכלל ענייניו של האב בכפוף למגבלות, נוכח המעורבות המשמעותית שלה לעומת המעורבות המצומצמת של הבת השנייה, ונוכח רצונו הברור של האב.
בסופו של דבר השופטת קבעה שטובתו של האב היא מינוי את הבת שבבעלותה הדירה כאפוטרופוסית על כלל ענייניו - אישיים, רפואיים ורכושיים - בכפוף לתנאים ומגבלות. השופטת הסבירה שהבת הוכיחה במעשיה ובהתנהגותה כי היא פועלת במסירות לטיפול באביה, ושרצונו הברור הוא שהיא תמשיך לדאוג לו.
יש לך שאלה?
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
עם זאת, כדי לצמצם את ניגוד העניינים, נקבעו תנאים למינויה: עליה להשיב את ההלוואה בסך 20 אלף שקלים תוך שלושה חודשים. כל עוד התשלום האב מתגורר בדירה, הבת ובעלה לא יוכלו למשוך מכספו סכום הגבוה מ-1,600 שקלים. החלטה על הפסקת מגורי האב תהיה אך ורק בכפוף לאישור בית משפט. תובטח שקיפות מלאה לבת השנייה בכל עניין מהותי. כמו כן, המינוי יהיה לשנה בלבד עם חובת הגשת תסקיר משלים.
א"פ 58584-05-25
א"פ 25125-11-24
