מהי חדלות פירעון?

 

להלן ההגדרה לחדלות פירעון לפי סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

 

"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."

 

אם כן, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קבע ההגדרה למהי חדלות פירעון, שמתחלקת ל-2 מבחנים:

 

המבחן הראשון הוא המבחן ה"תזרימי" - האם החייב (או חברה) יוכל לקיים את התחייבויותיו בהגיע המועד לקיומן? אם התשובה היא שהחייב לא יוכל לשלם את חובותיו במועדם הוא נמצא במצב של חדלות פירעון.

 

המבחן השני הוא המבחן ה"מאזני" - בוחן את סך נכסי החייב (או חברה) לעומת סך התחייבויותיו. ככל שסך התחייבויותיו של החייב הוא גדול מסך נכסיו, הוא נמצא במצב של חדלות פירעון.

 

במידה שאדם (או חברה) נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא רשאי לפנות להליך של חדלות פירעון המתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בכדי להשתקם כלכלית במטרה לקבל צו הפטר (מה שמכונה בסלנג צו "למחיקת חובות").

 

 

מי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל (חדלות פירעון)?


אדם שנמצא או עלול להימצא במצב של "חדלות פירעון".


ביחס לסכום החובות - נכון לחודש ינואר 2022, אדם שסכום חובותיו עולה על סך של 153,152.17 ₪ יכול להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבקשה תוגש אם האדם נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. אם אדם שסך חובותיו נמוך מסכום של 153,152.17 ₪, יכול להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל. הבקשה תוגש אם האדם נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל תהיה אם סך חובותיו של אדם עולה על סך של 51,050.72 ₪. יוער שרשם ההוצאה לפועל ייתן צו לפתיחת הליכים בסך חובות הנמוך מסך 51,050.72 ₪ מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.


יש לאותו אדם זיקה לישראל (לפחות עונה על תנאי אחד):


מרכז חייו הוא בישראל;


הוא מנהל עסק/ים בישראל;


יש לאדם נכסים בישראל;


יוער שגם נושה וגם היועץ המשפטי לממשלה יכולים להגיש בקשה לגבי אדם. כמו כן, קיימים גם הליכי חדלות פירעון בקשר לתאגידים (חברה) אך במאמר זה נתמקד בבני אדם.

 

מהן 3 מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?


להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;


להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;


לקדם את שילובו מחדש של חייב במרקם החיים הכלכליים.


למעשה, מטרתו הראשונה של החוק היא לאפשר לאדם לפתוח "דף כלכלי חדש" לאחר שנקלע ל"תאונה כלכלית" ובהמשך להשתלב במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו.

 

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהמטרה שנייה של החוק היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון (שהרי בסוף ההליך, ייתכן שהם יאבדו חלק מהחוב והחייב יצא לדרך חדשה). מטרה זו תוגשם באמצעות מימוש נכסיו של החייב בכדי להקטין את הפגיעה בנושים ככל שניתן. בין היתר, יושת על החייב צו תשלומים חודשי, שלעיתים, יכול להיות גבוה מצו התשלומים שהיה מושת עליו במסגרת ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, יש מקרים שהם לא יושת על החייב צו תשלומים חודשי, כך למשל אם מדובר באדם ללא כושר השתכרות, כגון בעלי מוגבלות שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי בנכות בשיעור העולה על 75% אובדן כושר עבודה (רע"א 6353-19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 20.2.11 ); רע"א 6999-20 נסים עוידה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (פורסם בנבו, 21.2.24).

 

יש לציין בחוק קיימות אפשרות לשיקום כלכלי של תאגידים והמשך פעילותם.

 

 

מהו הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)?

 

במידה שאדם נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא רשאי לפנות להליך של חדלות פירעון המתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בכדי להשתקם כלכלית במטרה לקבל צו הפטר (שמכונה בסלנג צו "למחיקת חובות").

 

כשחייב פונה להליך של חדלות פירעון הוא מוכרז כבר בהתחלה כ"חדל פירעון" וזהו הסטטוס המשפטי שלו באמצעות צו לפתיחת הליכים (בעבר, בהליך פשיטת רגל, חייב היה מקבל צו כינוס לנכסיו ובהמשך, ייתכן שהיה מוכרז פושט רגל).

 

הליך חדלות הפירעון מזכיר במידת מה את הליך איחוד התיקים בהוצאה לפועל, בו יחסיו של החייב עם הנושים היו מוסדרים באופן מאוחד לעומת התנהלות פרטנית מול כל נושה ונושה.

 

 

כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון?

 

משך ההליך הוא כ-4 שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קבלת צו ההפטר.

 

מהו צו לפתיחת הליכים?

 

צו לפתיחת הליכים (נקרא בעבר: "צו כינוס") הוא הצו שפותח את הליך חדלות הפירעון והוא השלב הראשון של ההליך.

 

מהן תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים?


נכסי החייב ישמשו לפירעון חובות העבר שלו ולתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון;


לחייב אסור לשלם חובות שנוצרו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.


הקפאת הליכים כנגד החייב וביטול הגבלות שהוטלו על החייב בהוצאה לפועל (הגבלת רישיון נהיגה – מבוטלת).


לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על החייב לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;


הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של החייב.


תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי. במסגרת הצו יחולו על החייב הגבלות שונות.


הנאמן יערוך בדיקה כלכלית לחייב (בהליך פשיטת רגל נקרא "חקירה").


מהם שלבי הליך חדלות הפירעון?

 

4 השנים שלעיל כוללות:


כ-30 יום מהיום שהחייב הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עד ליום שניתן הצו בפועל על ידי הממונה או על ידי רשם ההוצאה לפועל;


כ-11 חודשים של "תקופת ביניים" ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי לחייב - במהלך תקופה זו, החייב נדרש לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים ולשתף פעולה עם הנאמן, הממונה ובית המשפט או רשם ההוצאה לפועל;


דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי ותחילת תקופת השיקום כלכלי שהיא התקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. תקופה זו נמשכת נמשכת כ-36 חודשים בה החייב יישא בתכנית פירעון בה ישלם סכום צו תשלומים. ככל שהחייב יעמוד בתכנית הפירעון, יקבל את אישור הממונה שעמד בתקופת השיקום הכלכלי ויהיה זכאי לצו הפטר מחובות העבר.


"האותיות הקטנות":

יוער, שבהליך של חדלות פירעון נבחנת התנהלותו של החייב לפני פנייתו להליך וגם בזמן היותו בהליך.

 

לכן, חייב שלגביו התגלה חוסר תום לב באחד מן השלבים - הליך חדלות הפירעון עלול לעלות למסלול של ביטול ההליך עוד לפני שתקיים דיון בבית המשפט וגם לאחריו. מנגד, אם יכולת ההשתכרות של החייב לא עולה על צרכי המחייה הבסיסיים שלו, ואין לו נכסים שניתן לממש ולמעשה אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב צו הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי (כלומר: לאחר 12 חודשים, החייב יקבל צו הפטר מבלי לשאת בתכנית פירעון).

 

עוד יש לציין שהליך חדלות הפירעון יכול להיות הליך ארוך עם עלויות גבוהות למדינה ולכן מוצע לחייבים הבוחרים לפנות להליך זה, להשכיל לעשות שימוש נאות בהליך הן בכדי לשרת את אינטרס החייבים לקבלת צו הפטר מחובותיהם והן בכדי להגשים את תכלית החוק מבלי לבזבז משאבי ציבור לשווא (הקצאת עובדי מדינה לטיפול בתיק, שופטים, רשמים, נאמנים וכו').

 

ככל שהליך חדלות הפירעון יבוטל, לחייב תיקבע "תקופת צינון" עד שיוכל להגיש בקשה חדשה. אורך התקופה נע בין שנה לעד שנתיים וחצי עד שניתן יהיה להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים. לכן, חשוב לעשות שימוש נאות בהליך (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי שהיא שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון וראו: רע"א 663/21).

 

לא כל הליכי חדלות הפירעון דומים. יש להבחין בין חייבים שיש להם נכסים ברי מימוש לבין חייבים שאין להם זכויות או נכסים משמעותיים למימוש.

 

את כל האמור לעיל, יש לסייג ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון בכדי לעשות "תיאום ציפיות" לחייב בין הפרסומים השונים שרצים ברשתות החברתיות בימים אלה, לבין הנסיבות הפרטניות של החייב (להמשך קריאה: מיתוסים על הליך פשיטת רגל/ מיתוסים על הליך חדלות פירעון).

 

לטעמי, תיאום ציפיות שכזה הוא בגדר חובה, ויאפשר לחייב לקבל תמונה ריאלית ביחס למה עלול לקרות אם יפנה להליך של חדלות פירעון. כמו כן, חשוב להבין שצו הפטר לא יימחק בהכרח את כל החובות של החייב כגון: חוב מזונות, חובות שנוצרו במרמה וקנסות פליליים. לכן, חשוב לקבל הסבר מקיף ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון. 


עודכן ב: 14/02/2022