טענת "פרעתי" משמשת כטענת הגנה של חייב בלבד בתיק הוצאה לפועל קיים ומעוגנת בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.


בעת פתיחת תיק הוצל"פ כנגד חייב בעילה כספית ו/או בעילה שטרית, ניתנת לחייב האפשרות להכחיש את קיומה של עילה זו, בין היתר באמצעות העלאת טענת "פרעתי", לפיה החייב טוען כי כבר פרע ושילם את חובו הכספי או מילא אחר השטר שבגינו נפתח התיק ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח כנגדו. נטל ההוכחה במסגרת העלאת טענת "פרעתי" מוטל על החייב והסמכות לדון בטענה הינה בלעדית של רשם ההוצאה לפועל.


מה ניתן לטעון במסגרת טענת "פרעתי"?


טענת "פרעתי" אינה בהכרח מתייחסת להיבט ראייתי של פירעון מלוא החוב בלבד, אלא גם בחינת טענות לפיהן החייב למעשה פטור מלכתחילה מתשלום החוב או שאינו אמור לבצע את החיוב כלפי הזוכה אשר פתח כנגדו את תיק ההוצל"פ, כתוצאה מטענות כמו חובת ניכוי, טענת קיזוז (במידה ואינה שנויה במחלוקת), פטור עפ"י דין או הסכם פשרה קיים אשר חוסם את המימוש הכספי בתיק ההוצל"פ.


יודגש, כי בתיקים שנפתחו נגד חייב עקב פסק דין שניתן כנגדו, אזי כי לא ניתן יהיה להעלות טענת "פרעתי" לגבי תשלומים או מעשים שבוצעו טרם מתן פסק הדין, אלא רק לאחריו.

מועד העלאת טענת "פרעתי"


בניגוד לטענות מקדמיות אחרות אשר נטענות בפני בית המשפט, או בניגוד לטענת התנגדות, אשר כפופה לזמן ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ אין כל קביעה בחוק ו/או בתקנות ההוצל"פ ביחס למועד ו/או לפרק הזמן שבו ניתן להעלות את טענת "פרעתי".


בהתאם לכך, הפסיקה הרחבה לאורך השנים קבעה כי חייב יכול להציג את הטענה הנ"ל בכל שלב לאחר שניתן פסק דין (במידה וניתן) וזאת גם אם טרם ננקטו הליכי הוצל"פ וגם לאחריהם. יתירה מזאת, גם אם נפתח תיק הוצל"פ בתביעה על סכום קצוב ו/או בעילה שטרית ישירות בלשכת ההוצל"פ, ואף אם החייב לא הגיש התנגדות במועד, יכול הוא לטעון טענת "פרעתי" בכל מקרה, על אף שהחוב הפך לכאורה לחלוט, אולם ביחס לעילה שטרית, ניתן יהיה לטעון ל"פרעתי" רק במקרה בו מדובר בטענת פירעון לאחר מתן האזהרה בתיק ההוצל"פ.


אופן הגשת הבקשה


הגשת בקשה בטענת "פרעתי" הינה באמצעות טופס "בקשת חייב בטענת פרעתי" (טופס 236), כאשר לטופס הנ"ל יש לצרף לו את המסמכים הבאים:


1. בקשה בכתב, שבה החייב מפרט ומנמק את טענת פרעתי שלו.


2. תצהיר, חתום בפני עו"ד, שבו החייב מצהיר על כל העובדות שמשמשות כבסיס לטענתו, בצירוף כל ראיה ומסמך שמוכיחים אותה, אחרת, סביר להניח כי טענתו תידחה. אסמכתאות רלוונטיות ומהותיות יכולות להיות קבלות, תדפיסי חשבונות בנק, הסכמים, המחאות וכד'.


3. צילום תעודת הזהות של החייב.


לאחר הגשת הבקשה, לרוב תינתן לזוכה להגיש את תגובתו לטענה, ובהתאם לכך, ייקבע דיון בפני רשם ההוצל"פ.


ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ בעניין טענת פרעתי


על החלטה של רשם הוצל"פ לגבי טענת "פרעתי", ניתן להגיש ערעור לערכאת בתי משפט השלום, ומדובר בערעור ברשות אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשת רשות ערעור.


ככלל, על רוב ההחלטות של רשם ההוצל"פ לא ניתן לערער ישירות, אלא יש להגיש בקשת רשות לערער, ועל כן, החלטת רשם בטענת "פרעתי" מהווה חריג לכלל זה. .


במידה ומדובר בחוב שקשור לענייני משפחה, יש להגיש את הערעור בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת תוך 15 יום. במידה ומדובר בחוב שאינו קשור לענייני משפחה, יש להגיש בפני בית משפט השלום, וזאת תוך 20 יום.