א. כללי

חייב רשאי להגיש טענת פרעתי כנגד חוב נשוא פסק דין שניתן כנגדו בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

ביסודה של טענת הפרעתי, טענת החייב, כי הוא אינו חייב לנושה דבר, היות והוא פרע את מלוא חובו עפ"י פסק הדין. טענה זו איננה מוגבלת רק לשאלת קיומו של חוב כספי, אלא לכל טענה אשר יש בה בכדי לפטור חייב למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו.

גם לצד שלישי אשר יש לו נגיעה לפסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל הזכות להגיש טענת פרעתי, תוך שהוא מראה איזה עניין יש לו בחוב הנדון [בר"ע (ת"א) 20260/99 שעבי נ’ בנק לאומי למשכנתאות].

חשוב לזכור - טענת פרעתי מתגבשת רק לאחר מועד מתן פסק הדין, וכל טענת פירעון אשר התגבשה טרם מתן פסק הדין, אין לה מקום במסגרת טענת פרעתי, מאחר ומקומה היה בבית המשפט, בו התנהל הדיון במסגרתו ניתן פסק הדין. כמו כן, טענת פרעתי בעניין שטרות מתגבשת רק לאחר המצאת בקשת הביצוע לחייב (האזהרה).וכל טענה שהתגבשה טרם מסירת אזהרה יכולה להיטען במסגרת הליך התנגדות לביצוע שטר.

ב. על מי מוטל הנטל להוכיח את טענת פרעתי

ככלל נטל ההוכחה במסגרת טענת הפרעתי, מוטל על החייב הטוען לקיומה של טענת פרעתי. כלומר על החייב להוכיח לראש ההוצאה לפועל, כי הוא אכן פרע את החוב נשוא פסק הדין בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו.

יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם נטל ההוכחה עובר אל הצד השני (הנושה), וזאת עפ"י הפירוט הבא:

1. כאשר החייב מציג מסמכים התומכים לכאורה בטענותיו.

2. כאשר עובדה חשובה ומהותית נמצאת בידיעתו ובחזקתו הבלעדית של הנושה, והחייב איננו יכול להשיגה באמצעים סברים העומדים לרשותו.

ג. האם חייב יכול להעלות טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי ?

באפשרות החייב להעלות טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי, וזאת רק במקרה שעומדת לזכותו טענת קיזוז מוכחת.

טענת קיזוז מוכחת - כאשר מדובר בזכות קיזוז, אשר איננה שנויה במחלוקת ואשר הנושה מודה בה במפורש או שניתן להוכיחה באמצעות פסק דין או חיוב שדינו כדין פסק דין, שניתן לטובת החייב כנגד הנושה.

רק במקרה של טענת קיזוז מוכחת, עומדת לחייב טענת הקיזוז, ובכל מקרה אחר המדובר בטענת קיזוז נטענת, אשר יש להוכיחה קודם בבית המשפט ומקום בירורה בבית משפט ולא במסגרת הליך טענת הפרעתי.

ד. האם ניתן להגיש טענת פרעתי במסגרת תיק מימוש משכון/משכנתא ?

התשובה לכך הינה כן, ואולם יש לשים לב, כי טענת הפרעתי התגבשה לאחר שנרשם המשכון אצל רשם המשכנות והמשכנתא בלשכת רישום המקרקעין. חשוב לזכור, כי לראש ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בשאלה האם משכון או משכנתא תקפים או בטלים בשל פגמים כאלה ואחרים, שכן המקום להעלות טענות אלה, הינו בפני בית המשפט המוסמך.

ה. עיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל בעת הדיון בטענת פרעתי

ככלל, הגשת טענת הפרעתי איננה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל באופן אוטומטי, ויש להגיש בקשה מתאימה ביחד עם הבקשה בטענת פרעתי, במסגרתה יתבקש ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב הליכים, וזאת עד למתן החלטה בטענת הפרעתי.

בדרך כלל ראש ההוצאה לפועל יעתר לבקשה, תוך שהוא מצווה על החייב להפקיד ערובה כספית, לשם הבטחת ביצוע פסק הדין, ואולם יתכנו מקרים, בהם ראש ההוצאה לפועל יחליט שלא לחייב את החייב בהפקדת ערובה, וזאת במידה ונסיבות העניין מצדיקות זאת.

ו. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

החפץ לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי, יגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי.

יש להגיש את הערעור בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה (במידה והיא נתנה במעמד הצדדים) או מהמועד בו היא נמסרה לצדדים, (במידה והיא ניתנה שלא במעמד הצדדים).

חשוב לזכור - שלא כמו בהגשת ערעור רגיל, כאשר מגישים ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, יש להגישו כפי שמגישים המרצה, קרי לצרף לכתב הערעור תצהיר מטעם המערער.

הגשת הערעור שלא בהתאם להוראות הדין, עלולה לגרום לדחייתו, וזאת מבלי שנתנה למערער הזכות לטעון את טענותיו לגופו של עניין.

המאמר איננו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו !