חיילים - בסדיר ובקבע - החשודים בכך שעברו עבירות פליליות במסגרת שירותם הצבאי חשופים לחקירה פלילית ככל אזרח. אך בשונה מאזרח הנחשד בעבירה פלילית, החקירה הפלילית נגד המשרתים בצבא מתבצעת, כידוע, על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ולא על ידי משטרת ישראל.


אם בחקירת מצ"ח כזו נאסף חומר חקירה שמקים סיכוי סביר להוכחת האשמה בעיני התביעה הצבאית, יוגש כתב אישום נגד המשרת והוא יידון בפני בית דין צבאי ולא בפני בית משפט אזרחי "רגיל".


החקירה הפלילית בצבא וההליך המשפטי שבעקבותיה שונים במידה רבה מההליכים המקבילים באזרחות, הגם שלפעמים מדובר בעבירות ובאישומים זהים. חשוב לדעת שלא פעם ייעוץ משפטי "רגיל" שניתן לאזרח בחקירתו במשטרה אינו מותאם לדינים ולכללים המיוחדים להליכים הפליליים בצבא.


כך למשל, באזרחות ככלל לא נאכפות בסנקציה פלילית ממשית עבירות השימוש העצמי בסם מסוג קנאביס ("גראס"), ואילו במערכת הצבאית לא רק שעבירות אלה נאכפות בכלים פליליים אלא שבמקרים רבים הן אף מובילות לענישה משמעותית ואף לרישום פלילי מכביד שילווה את מי שהורשעו גם לאחר שחרורם מהצבא.


דוגמה נוספת לפער בין האכיפה באזרחות לזו במערכת הצבאית היא בהקשר לעבירות המין. בצבא נבחנת חומרת המעשים גם למול היבטים משמעתיים וסיגליים ובשים לב ליחסי פיקוד ומרות - נסיבות שכמעט שאין להן ביטוי באכיפה הפלילית בחיים האזרחיים.


בצבא קבועות גם עבירות ייעודיות למערכת הצבאית שהתמודדות נכונה עימן מחייבת ליווי של עורך דין בקיא ומנוסה בתחום, כמו למשל עבירות העריקות וההשתמטות מגיוס (העדר מהשירות שלא ברשות), סירוב פקודה, התנהגות שאינה הולמת ועבירות הקשורות לאחריות פיקודית.


התמודדות מיטבית עם תיקים אלה מחייבת היכרות מעמיקה עם המערכת הצבאית, ולא פעם ייעוץ משפטי מותאם מתחילתו יכול להביא לתוצאה הטובה ביותר מבחינת מי שעומד בפני ההליכים.


לשם המחשה אפשר להזכיר שבתיקי עריקות, טיפול משפטי מותאם עשוי להוביל להתאמת תפקיד מתאים למשרת או להבאת המשרת בפני ועדת התאמה לשירות לצורך קבלת פטור משירות. לעיתים סוג הפטור ישפיע באופן משמעותי על המשך התיק הפלילי ועל העונש הצפוי. התאמת פרופיל רפואי יכולה להשליך על המשך המעצר ואף להוביל לסגירת התיק.


חשוב לדעת שמדיניות האכיפה של הפרקליטות הצבאית היא מחמירה ואינה זהה למדיניות התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה. דוגמה לכך היא במדיניות ההסדרים המותנים. הסדר מותנה הוא "חוזה" שנחתם בין התביעה לבין הנאשם בעבירות במדרג חומרה נמוך יחסית, ומטרתו לתת לנאשם הזדמנות נוספת להוכיח את עצמו בתקופת זמן מוגדרת. אם האדם יעמוד בתנאי ההסדר - ייסגר התיק.

מדיניות התביעה הצבאית בהקשר זה מצומצמת ונוקשה יותר ונוגעת לעבירות ספורות ובנסיבות מסוימות בלבד.


הפער שהוא אולי המשמעותי ביותר בין המערכת האזרחית לצבאית נוגע לדיני המעצר בצבא. באזרחות ייקבע מעצרו של חשוד או נאשם במקרים מצומצמים יחסית, לעומת מקרים רבים בצבא שבהם התביעה תדרוש את מעצר החייל, גם בעקבות אירועים פחות חמורים בגין עילות מעצר ייחודיות לצבא.


ועוד בהקשר זה - בעוד שבמרבית העבירות במדרג החומרה "בינוני" יסתפקו בתי המשפט באזרחות בחלופת מעצר של מעצר בית, הרי שלמשרתים בצבא אין אפשרות לצאת למעצר בית ועל הסנגור הצבאי להציג חלופות יצירתיות מתוך העולם הצבאי.


להליכים הפליליים בצבא השלכות הרות גורל על השירות הצבאי של המשרת וגם על החיים שלאחר השירות, ולא רק בהקשר של הרישום הפלילי. הרשעה בבית הדין הצבאי בעבירות מעולם הסמים, למשל, תוביל כמעט תמיד להעמדה בפני "ועדת סמים" שלה סמכות לפטור משירות או לשנות את שיבוצו של החייל, ואנשי קבע שנמצאו לגביהם ראיות לביצוע עבירות, כמעט תמיד יובאו בפני ועדה להתרת התחייבות, וועדות שכר ויעמדו בפני השעיה או הדחה מתפקיד.


חשיבות הליווי המשפטי של סנגור צבאי מיומן היא קריטית גם בהקשר של היכרות עם ההשלכות שיש להליך הפלילי על המשך השירות של המשרת וכיצד ניתן, כבר מתחילת הדרך, לרתום את המפקדים ואת הגורמים הרלוונטיים במערכת כך שתושג התוצאה הרצויה ביותר למשרת, במקביל לטיפול בהליך הפלילי.


בשורה התחתונה - נתקלתם חלילה במצב שעלול לסכן אתכם בצבא מבחינה משפטית? זומנתן לחקירה במצ"ח? נעצרתם? הוגש נגדכן כתב אישום? זומנתם לוועדה צבאית שעלולה להכריע את גורל השירות שלכם בצבא? חשוב מאוד להתייעץ כבר בהזדמנות הראשונה עם עורך דין מקצועי ומיומן בעל היכרות מעמיקה עם דיני הצבא ועם ההליכים הפליליים והפיקודיים בצבא.