רקע

 

התובעת, העוסקת בייצור מוצרי מאפה קפואים שמיועדים לאפייה לאחר הפשרתם, ייבאה מכונה לחיתוך לחם ומיקסרים תעשייתיים ובהצהרת הייבוא סווגו המוצרים בפרט המכס הפטור 84.38.109000/4 המתייחס ל"מכונות שלא פורטו בפרק זה, להכנה או לייצור תעשייתיים של מזון או של משקה, חוץ ממכונות למיצוי או להכנה של שומנים צמחיים ושמנים צמחיים קבועים (FIXED) או של שומנים או שמנים מבעלי חיים או מיקרוביאליים – מכונות למאפיה ומכונות ליצור מקרוני, ספגטי או מוצרים דומים – אחרות".

 

אגף המכס דחה את סיווג התובעת ושינה את סיווג המוצרים לפרט המכס החייב במכס 84.38.101000/2 המתייחס ל"מכונות שלא פורטו בפרק זה, להכנה או לייצור תעשייתיים של מזון או של משקה, חוץ ממכונות למיצוי או להכנה של שומנים צמחיים ושמנים צמחיים קבועים (FIXED) או של שומנים או שמנים מבעלי חיים או מיקרוביאליים – מכונות למאפיה ומכונות ליצור מקרוני, ספגטי או מוצרים דומים – המיוחדות לתעשיית האפייה". בהתאם, נשלחה לתובעת דרישת תשלום רטרואקטיבית ('הודעת גירעון') בסך של כ-180,000 ₪. התובעת שילמה את הסכום והגישה תביעת השבה.

 


טענות הצדדים

 

התובעת טענה כי היא אינה עוסקת במלאכת האפייה אלא בייצור בצקים קפואים המהווים חומר גלם לתעשיית האפייה, כאשר הבצקים הקפואים נשלחים לחנויות שלה (המנוהלות ע"י חברה נפרדת) ולחנויות אחרות שבבעלות זכיינים, ובהן מתבצעות פעולות הפשרה, התפחה ואפייה. בהתאם, לטענת התובעת, המכונות המיובאות אינן משמשות לאפייה אלא מיועדות לערבוב בצק ולייצור חומרי גלם קפואים, וממילא אינן מיוחדות לתעשיית האפייה ואף אין בקטלוג היצרן הוכחה לכך שמדובר במכונות מיוחדות לתעשיית האפייה. עוד טענה התובעת כי בהליך משפטי אחר בו הייתה מעורבת סביב יחסי עבודה נקבע כי גרסתה שלפיה עיקר עיסוקה אינו באפייה לא נסתרה.

 

לעומת זאת, אגף המכס טען כי המכונות שיובאו מהוות בבירור חלק מתעשיית האפייה, מפני שכולן מכונות המשמשות להכנה ולעיבוד תעשייתי של בצק לצורך הכנת דברי מאפה. בהקשר זה נטען כי משמעות המונח "תעשייה" היא 'כלל הפעולות הקשורות לייצור המוני של סחורות ומוצרים במפעלים', ולפיכך התובעת מבצעת פעולות הקשורות לתעשיית האפייה ולכן היא חלק מתעשייה זו. כמו כן טען אגף המכס כי לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה משנת 2011 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התובעת מסווגת תחת תת-ענף 1071 שעניינו ייצור דברי מאפה, לרבות ייצור דברי מאפה טריים, מוקפאים ויבשים.

 


פסיקת בית המשפט

 

בית המשפט דוחה תחילה את הסתמכות התובעת על הקביעה מההליך האחר בו הייתה מעורבת, בנימוק שמערכת השיקולים הנוגעת ליחסי עבודה שונה מהותית מזו הנוגעת לדיני המכס. לאחר מכן קובע בית המשפט באופן חד משמעי כי מדובר במכונות המשמשות בתעשיית האפייה, משום שהן מכונות תעשייתיות המהוות חלק מקווי ייצור דברי מאפה קפואים שהרי הן משמשות להכנת בצק שייאפה לדברי מאפה מוכנים, וזאת אף אם האפייה עצמה אינה מתרחשת בתוך מפעלה של התובעת. על כן, התובעת עוסקת למעשה בתהליך עיבוד מוצרי יסוד ראשוניים כגון קמח ומים לצורך הפיכתם למוצרים המוכנים להפשרה ולאפייה בתנור.

 

לאחר מכן בית המשפט קובע כי יש לפרש את המונח "המיוחדות לתעשיית האפייה" באופן מרחיב, כך שהוא יתייחס לא רק למכונות המיועדות דווקא למאפיות 'קלאסיות' אלא גם למכונות המשמשות בתעשיית האפייה בכללותה לרבות לפעולת הכנת מוצר בצק גולמי שייאפה בהמשך. בהקשר זה, ובגלל שהשימוש העיקרי במכונות שייבאה התובעת הוא בתעשיית האפייה, הרי שיש לראות בהן כמכונות "המיוחדות לתעשיית האפייה" (למרות שבאופן תאורטי ניתן לעשות בהן שימוש בתחומים שונים לחלוטין).

 

עוד עומד בית המשפט על כך שמבחינה עקרונית קשה לקבל מצב שבו שני יבואנים אשר ייבאו את אותן מכונות וישתמשו בהן לאותה מטרה של ערבול בצק למטרות אפייה יקבלו יחס שונה מבחינה סיווגית, רק בגלל שהאחד גם מכניס את מוצרי הבצק לתנור ואופה אותם ובכך משלים את התהליך בעוד שהשני עוצר ומוכר את מוצרי הבצק למי שיאפו אותו וימכרו אותו לקהל הרחב לאחר מכן. בנוסף, דברים אלה עולים במפורש גם מדברי ההסבר לפרט המכס 84.38 כאשר במקביל מובן כי שלב החימום בתנור מהווה פעולה סופית המשלימה רצף של תהליכים המתבצעים ברובם במפעלה של התובעת, ולצורך ייצור דבר המאפה המוגמר כל שלב תלוי בשלבים הקודמים לו. בית המשפט קבע עוד כי גם לפי קטלוג היצרן הרי שהמכונות מיועדות לייצור של מוצרי מזון נאפים.

 

לאור האמור, בית המשפט הכריע שפרט המכס המתאים לסיווג הטובין הוא פרט המכס החייב במכס ומע"מ כעמדת אגף המכס.