על הסיכונים בטשטוש הגבול שבין ייבוא אישי לייבוא מסחרי: סוכנת מכס נמחקה זמנית מפנקס הסוכנים

רקע

בשנת 2018 פנה יזם ישראלי לסוכנת המכס והציע לה לפתח "רעיון חדשני" לייבוא אישי של צעצועים מסין לישראל, כך שיוקם אתר אינטרנט (במתכונת הדומה לאתר 'אמזון') והצעצועים שיירכשו בו ע"י הלקוחות ישולחו בכמויות גדולות לישראל דרך הים וישוחררו מהמכס ע"י הסוכנת במסלול של ייבוא אישי.

המיזם יצא לדרכו, ובמהלך שנת 2019 הגיעו לישראל מספר משלוחי צעצועים במכולות. לצורך שחרור המכולות הנפיקה הסוכנת הצהרות ייבוא אישי על שם הלקוחות שהזמינו את הצעצועים, אך מבלי לצרף ייפוי כוח מטעמם של אותם לקוחות. בדיעבד ולאחר חקירת המכס התברר כי הסוכנת הנפיקה את הצהרות הייבוא ללא ידיעתם של הלקוחות ומבלי שהלקוחות שילמו לסוכנת או בחרו בה לצורך הייבוא. במקביל הוקפאה השתתפותה של הסוכנת בתוכנית "גורם כלכלי מאושר".

בהמשך, אגף המכס פנה לסוכנת והסביר לה כי היא ביצעה למעשה ייבוא מסחרי במסווה של ייבוא אישי באופן המהווה עבירת מכס, והוצע לסוכנת לשלם כופר בסך של 7,000 ₪ מבלי לפגוע בטענותיה של רשות המיסים ו/או לגרוע מסמכויותיה בהתאם לדין. הסוכנת קיבלה את ההצעה וחתמה בהתאם על 'טופס המרת משפט'. בחודש אוקטובר 2022 החליט מנהל רשות המיסים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, למחוק את העותרת מפנקס סוכני המכס למשך ארבעה חודשים בגין העבירות שביצעה, ועל כך הגישה הסוכנת עתירה מנהלית.

טענות הצדדים

עורכי דינה של הסוכנת טענו כי ההליכים שקיים אגף המכס ביחס לסוכנת חרגו באופן קיצוני מסדרי המנהל התקין (נטען כי הוצג למנהל המכס מידע חלקי ובשל כך הוחלט לא להסתפק בעונש קל כגון נזיפה, כי לא היה תיעוד מספק בכתב וכי בית המכס טמן לסוכנת פח באי-אזהרה ובמצג שלפיו תשלום הכופר מסיים את הפרשה). עוד נטען כי החלטת המחיקה אינה מידתית ותגרום לחיסולה של הסוכנת ומהווה ענישה כפולה.

אגף המכס טען מנגד כי החלטת המחיקה ניתנה כדין, בהליך תקין שבמסגרתו ניתנה זכות טיעון מלאה לסוכנת, ולאחר שעניינה נדון בפני הוועדה המייעצת כנדרש תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים לקראת קבלת החלטת המנהל. עוד נטען כי החלטת המחיקה לתקופה מוגבלת היא מידתית וסבירה נוכח חומרת העבירות ואין מדובר בענישה כפולה. בנוסף נטען כי מנקודת המבט של הלקוחות הרי שהם ביצעו הזמנות מהחברה הישראלית "עולם הצעצוע" (המשויכת ליזם שפנה בתחילה לסוכנת) ועמדו בקשר רק מולה ולא מול הסוכנת. כמו כן נטען כי לא הוכח שגורמי המקצוע במכס אישרו לסוכנת לפעול כפי שפעלה ובהיעדר ייפויי כוח. אגף המכס הדגיש כי בכך שהסוכנת טשטשה את הגבולות והגדירה את הייבוא כאישי ולא מסחרי היא סייעה לחברת "עולם הצעצוע" להתחמק מתשלום מיסים כדין ומביצוע בדיקות בטיחות חיוניות וכך סיכנה את בטיחות הציבור ובפרט את הילדים המשתמשים בצעצועים המיובאים.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט דחה את עתירת הסוכנת. ראשית קבע בית המשפט כי החלטת המחיקה התקבלה כדין על סמך מידע מלא (לרבות פרוטוקול בכתב) ולא על סמך מידע חלקי, ולאחר שהמנהל נועץ בוועדה המייעצת המורכבת משלושה נציגים של סוכני מכס, עובד משרד התחבורה, נציג איגוד לשכות המסחר ונציג התאחדות התעשיינים.

בהמשך, בית המשפט עמד על כך שבהצעת תשלום הכופר נכללה הוראה מפורשת הקובעת שלפיה "אין בהודעה זו כדי לפגוע בטענותיה של רשות המיסים ו/או לגרוע מסמכויותיה בהתאם להוראות כל דין" ומצופה מסוכנת מכס וותיקה להבין את משמעות הדברים או להתייעץ עם עורך-דין מקצועי.

כמו כן, בית המשפט קבע כי הסוכנת הייתה מחויבת לפעול כחוק ובכלל זה לוודא קיומם של ייפויי כוח ולהגדיר את הייבוא כייבוא מסחרי תוך קבלת היתרים רלוונטיים, אך לא עשתה זאת וקיימת חומרה רבה בהתנהלותה כך שהחלטת המחיקה הזמנית היא מידתית. במקביל, בית המשפט עומד על כך שהטענה שלפיה החלטת המחיקה תגרום לחיסולה של הסוכנת לא נתמכה באסמכתאות נדרשות או בחוות דעת מקצועית שהיה מצופה למוסרן.

לבסוף הורה בית המשפט כי העתירה נדחית כאמור וכי הסוכנת תישא בהוצאות משפט בגובה 6,000 ₪.