תביעה בגין הפרת חוזה- כלים מעשיים.
מאת: עו"ד שירן רומנו – חברת עוה"ד אברהם ללום ושות'
"על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמת שלוותם המשותפת תוך נאמנות ומסירות למטרה שעמדה לנגד עיניהם ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה[1]".
הקדמה:
נוכח מורכבותם מחד וחשיבותם הרבה מאידך של דיני החוזים, מצאתי לנכון לכתוב מאמר זה ובו אדון תחילה, כמבוא להצלחת ההסכם הנכרת בין הצדדים, באופן וחשיבות בחירתו של עורך הדין המתאים לייצוג בהליך משפטי בכלל ובעסקאות חוזים בפרט. בחלקו השני של המאמר אתמקד ואדון בסוגיית עריכת חוזים, הפרתם והסעדים הקיימים לריפוי הפגמים המתעוררים בהם.
כולי תקווה, כי מאמר זה יהיה לעזר לכל אדם הנזקק לשירותיו המשפטיים של עורך הדין, ויסייע בפרט בתחום החוזים הטומן בחובו אחריות ומיומנות רבה, מחשבה ומקצועיות.
בחירת עורך הדין.
חוק לשכת עורכי הדין קובע כי כשיר להיות עורך דין מי שהינו בעל השכלה משפטית גבוהה, סיים תקופת התמחות כקבוע בחוק ועמד בהצלחה בבחינות לשכת עורכי הדין.
ראשית ניהולו של תיק משפטי מוצלח תפתח בבחירה נכונה ושקולה של עורך הדין המתאים לטיפול בתיק.
בחירה כאמור, תעניק לפונה שקט נפשי, חסכון כלכלי, יעילות ובטחון.
בטרם נבחר את עורך הדין המתאים לייצגנו בהליך משפטי נשים דגש על מספר מרכיבים:
1. תחום התמקצעות : חשוב לפנות לעורך דין העוסק ומתמחה בתחום המשפטי הספציפי, ככל שלעורך הדין ניסיון רב והתמקצעות יותר בתחום, יוכל עו"ד לסייע ולטפל בלקוח באופן המקיף ביותר, לחזות מראש בעיות הצפויות לעלות בתיק ולהעניק להן פתרון הולם בטרם יצופו על פני השטח.
2. אופי העבודה: על עורך הדין לדלות אינפורמציה ככל הניתן, בטרם קבלת התיק לטיפולו. לרוב פגישת יעוץ ראשונה עם עורך הדין, טרם מסירת התיק תביא להשגת מענה ויכולת התרשמות אישית מאופן התנהלותו של עורך הדין, עובדי המשרד ומיומנותו בתחום.
3. פגישת יעוץ: פגישת ייעוץ עם עורך הדין, תקנה ללקוח אפשרות להתרשם באופן ישיר מעורך הדין, אופן התנהלותו מול לקוחות, מיומנותו בתחום וניסיונו המקצועי. לא פחות חשובה מכך הינה ההתרשמות מן היחס האישי אשר יעניק עורך הדין ללקוח ומתן מענה לבעיות קיימות או אפשריות בתיק.
התנהלות אישית למול ייצוג משפטי.
פעמים לא מועטות מקננת בליבם של אנשים המחשבה כי יוכלו לנהל תיק משפטי אשר הינם צד לו, בכוחות עצמם וזאת ללא כל ידע משפטי או ניסיון בתחום, בכך מעמידים הם את תוצאותיו של התיק בידי הגורל ולרוב באופן בלתי נמנע מכך מביאים הם על עצמם הוצאות נוספות כבדות ומיותרות אשר לבטח היו נמנעות לו היו שוכרים שירותיו של עו"ד בעל הידע המשפטי הנדרש לצורך ניהול התיק.
לפיכך, רצוי לכל אדם, כי טרם נקיטת הליך משפטי או מעיין משפטי ייוועץ בעורך דין בעל ידע ובקיאות בתחום, דבר אשר לבסוף יוכח כמשתלם ויחסוך הוצאות נוספות בלתי מתוכננות וצפויות.
עדיפות הפניה למשרד עורכי דין קטן או גדול
תשובה לשאלה זו איננה תהא חד משמעית. הן פנייה למשרד עורכי דין גדול והן פנייה למשרד עורכי דין קטן יטמנו בחובן יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.
מחד, יש לשקול כי משרד עורכי דין קטן לרוב מטפל במספר מצומצם יותר של תחומי משפט אך מקצועיותו בתחומים אלו תעלה על מקצועיותו של משרד עורכי דין גדול העוסק במספר נרחב של תחומים ומומחיותו איננה בהכרח בתחום המבוקש.
בנוסף, במשרד עורכי דין קטן הנטייה תהא למתן יחס אישי יותר כלפי הלקוח בעוד שבמשרד עורכי דין גדול היקף העבודה הינו נרחב יותר ולפיכך ההיכרות האישית והמעמיקה עם הלקוח איננה בהכרח תימצא שם.
מאידך, לעיתים יעדיפו אנשים לפנות למשרד גדול בשל תחושת העוצמה הקיימת בו ובשל יכולותיו לספק ולכסות מגוון רחב יותר של תחומי משפט.
לפיכך, ראוי לבחון בכל עניין מה דרוש לי כלקוח ועד כמה מעורבים בו מגוון רב יותר של תחומי משפט שונים.
עריכת החוזה.
החוזה הינו המקום על גביו מביעים הצדדים את רצונם באשר לעסקה המתנהלת בניהם, גומרים בדעתם בנוגע לפרטי העסקה ומביעים רצונם בביצועה.
חוק החוזים קובע כי הסכם יכול להתקבל על ידי הצדדים בכתב, בעל פה ואף על דרך ההתנהגות וחוזה כזה בהכרח יהא חוזה המחייב את הצדדים בהתקיים דרישות החוק.
עם זאת, פעמים החוק מגביל את אופן קבלתו של הסכם מחייב וכך לדוגמה מחייב חוק המקרקעין[2] כי עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.
סעדים בגין הפרת החוזה.
לרוב, שעה שבאים צדדים לערוך בניהם הסכם אינם מעלים הם בדעתם כי בכוונתם להביא להפרתו. עם זאת, אין נעלם מנגד עיננו כי פעמים רבות מופרים חוזים על ידי מי מהצדדים לו, וזאת אם בשל כוונה תחילה ואם בשל קושי בקיומו. כך מוצא עצמו פלוני כמחויב לקיום חובותיו על פי ההסכם בעוד שמנגד, האדם עמו חתם על ההסכם איננו מקיים התחייבויותיו.
אם כן, שעה שמצוי פלוני למול חוזה המופר כלפיו, עליו לברר מהו הסעד אשר יהא ראוי לו לקבל בנסיבות העניין. הסעדים במקרים של הפרת חוזה מעוגנים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, (להלן: "חוק התרופות").
החוק מאפשר כי צד אשר כלפיו הופר חוזה רשאי יהא לפנות בבקשה למתן הסעדים הבאים:
א. אכיפת חוזה.
ב. ביטול החוזה.
ג. פיצויים.
בקשה לאכיפת החוזה:
ככלל אדם כלפיו הופר החוזה זכאי לסעד של אכיפתו אלא אם נתקיימו בחוזה אחד מהבאים:
•החוזה אינו בר ביצוע. כך נקבע בפרשת הניג נ' ינון בנין נקבע כי הסכם רכישת קרקע שנחתם בין הצדדים איננו בר ביצוע מאחר והמנהל מסרב להעביר זכויות בנכס על שם המוכר ולפיכך הסעד שניתן להעניק במצב דברים זה הינו ביטול החוזה והשבה. בעוד שאכיפת החוזה תהיה בלתי אפשרית.
•אכיפת החוזה היא למעשה כפיה לעשות או לקבל, עבודה אישית, או שירות אישי. שירות לא יחשב כאישי כאשר ניתן להעביר את ביצועו לאחר[3].
•ביצוע צו האכיפה דורש פיקוח לא סביר של בית המשפט, או לשכת ההוצאה לפועל. המדובר בעיקר בקשיים קיימים בשל מורכבות החוזה, משך הזמן הצפוי לביצועו ומידת שיתוף הפעולה הנדרש מן הצדדים[4].
•אכיפת החוזה תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין. מבחן זה מעניק שיקול דעת רחב לבית המשפט, לפיו יבחן כל מקרה על פי נסיבותיו האם ראוי וצודק יהא לאכוף את החוזה או שיש להעניק סעד אחר בגין הפרתו.
ביטול החוזה עקב הפרה:
לעניין אופן ביטולו של חוזה יש להבחין בסוג ההפרה. האם ההפרה הינה בנוגע לסעיף יסודי בהסכם או לאו.
הפרה יסודית משמעותה הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו צפה מראש את ההפרה ותוצאותיה.
בנוסף, החוק מאפשר לצדדים להסכם לקבוע בניהם, במסגרת החוזה, איזו הפרה תחשב גם היא להפרה יסודית אשר בגינה יהיה רשאי הצד שכנגד לבקש ביטולו של החוזה.
ביטול החוזה במקרה של הפרה יסודית תהיה בהודעת ביטול שתישלח על ידי הנפגע למפר, תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה.
יואר כי מספר פעמים הביע בית המשפט דעתו לעניין תניה גורפת בחוזה הקובעת כי הפרות יחשבו להפרות יסודיות ללא ביצוע כל אבחנה בניהן, וקבע כי תניה כזו לא תהא בת תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה.
באם ההפרה איננה הפרה יסודית, יהיה הנפגע זכאי לבקש ביטולו של החוזה רק לאחר שפנה למפר בבקשה לקיים את החוזה תוך זמן סביר והמפר לא תיקן את ההפרה על אף הפניה, אולם סעד של ביטול החוזה יינתן רק באם יהא צודק להעניק סעד זה בנסיבות העניין, טענה כנגד הצדקת ביטול החוזה בנסיבות העניין יש להעלות תוך זמן סביר ממועד קבלת הודעת הביטול , שכן אחרת תידחה הטענה ובקשת הביטול תתקבל.
ביטול מלא למול ביטול חלקי- במידה והופר החוזה אך ניתן להמשיך בקיומו של על ידי ביטולו של החלק המופר הרי שאז יעדיף בית המשפט לקבוע כי יש להמשיך בקיומו של החוזה ואילו רק התחייבויות הצדדים הנוגעות לחלק שהופר יבוטלו.
השבה לאחר ביטול - משבוטל החוזה, על המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה. באם השבה הינה בלתי אפשרית בנסיבות העניין, או לחילופין בהתאם לבחירת הנפגע, על המפר לשלם לנפגע את שוויו של מה שקיבל אגב החוזה.
פיצויים בגין הפרה:
בנוסף לדרישת סעד של אכיפה או ביטול ההסכם יהיה הנפגע זכאי לסעד של פיצויים. שיעור הפיצויים יקבע בהתאם להוכחת הנזק שנגרם למפר עקב ההפרה ותוצאותיה ובלבד שהנזק נמנה על סוג הנזקים שהמפר צפה או יכל לצפות מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה.
כאשר מדובר בהפרה שהביאה לנזק שאיננו נזק ממון, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לפסוק פיצויים בעד הנזק בשיעור אשר יראה לו בנסיבות העניין.
כמו כן, באם הוציא הנפגע הוצאות סבירות על מנת למנוע את הנזק או למזערו , או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם הקטנתו או מניעתו, על המפר לשפותו על כך בין אם ההוצאות אכן הביאו למניעת הנזק או הקטנתו ובין אם לאו, זאת בתנאי שההוצאות היו סבירות בנסיבות העניין.
באם ההוצאות אינן היו סבירות בנסיבות העניין על המפר לשפות את הנפגע עד כדי שיעור ההוצאות הסבירות שהיה על הנפגע להוציא בנסיבות העניין לצורך הפחתתו או מניעתו של הנזק.
עם זאת, עומדת בפני צדדים לחוזה האפשרות לפיה יסכימו בניהם מראש על שיעור פיצויים מוסכם במידה ותהא הפרה של מי מהם. פיצויים מסוג זה יקראו "פיצויים מוסכמים" ושעה שיהיה הצד הנפגע מעוניין בפסיקתם לא יידרש הוא להוכחת נזק אשר נגרם לו עקב ההפרה. עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול הדעת להפחית מסכום הפיצויים המוסכמים וזאת במידה ושיעורם נראה בלתי סביר בנסיבות העניין.
ביטול חוזה לאספקת נכס או שירות בשל הפרתו, מעמיד לנפגע זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק, גובה הפיצויים יהיה בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שווים ביום ביטול החוזה. אם הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר.
ראוי לציין כי קביעת שיעור פיצויים מוסכמים על ידי הצדדים אין בה כשלעצמה כדי למנוע מן הצד הנפגע לפנות לקבלת כל סעד נוסף במקום הפיצוי המוסכם או בנוסף אליו. יחד עם זאת, סכומים ששולמו לנפגע על ידי המפר טרם ההפרה והוסכם על ידי הצדדים על חילוט סכומים אלו, דינם כדין פיצויים.
הפרה צפויה.
הפרה צפויה הינה גילוי דעת של צד לחוזה על כך שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות העניין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, כי אז יהיה זכאי הצד השני להודיע על ביטול ההסכם כולו, גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנותנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו.
אף על פי קיומה של זכות זו, ראוי לנקוט במשנה זהירות טרם מימושה. כאשר צד טוען להפרה צפויה ובטלות החוזה בשל כך, נחשף הוא עצמו לתביעת הפרה כנגדו. שכן, במידה ותידחה טענת קיומה של הפרה צפויה יראה הוא כמפר והסעדים בגין הפרת חוזה יעמדו לצד שכנגדו. וכבר נפסק לא אחת על ידי בית המשפט כי אין לראות בהתנהגותו של פלוני כהפרה צפויה ומתן הודעת ביטול על ידי הצד הנפגע לכאורה הינה הפרה של החוזה וכך למעשה הופך הנפגע למפר ההסכם. בפרשת סולל בונה[5] דחה בית המשפט את טענת ההפרה הצפויה וקבע כי "מתן הודעת ביטול, כשהביטול אינו כדין, מהווה כשלעצמה הפרה של החוזה".
עוד נאמר בעניין זה[6] כי: "החוק מעניק לנפגע מהפרה צפויה את הזכות להיזקק לתרופות על הפרת חוזה, הכוללות ביטול והשבה, על צד הנוקט דרך זו להביע את נכונותו לקיים את חיובו ולבטא את עמדתו, כי רק אי הקיום של הצד השני הוא המעכב את ביצוע החוזה מצדו. אם אינה קיימת ומובעת נכונות כזו מצדו, ייחשב גם הוא כמפר חוזה."
לפיכך, ראוי כי צד לא ימהר לטעון להפרה צפויה ומשלוח הודעת ביטול חוזה לצד שכנגד בשל אותה הפרה צפויה אלא דרך המלך בנסיבות כאלו תהיה לפנות לבית המשפט על מנת לבקש את הסעד בגין ההפרה, לחילופין רצוי להמתין למועד קיום של ההפרה בפועל על מנת שלא יחשוף עצמו פלוני לתביעת הפרה כנגדו.
מתי אי קיום החוזה לא יחשב להפרה- פטור בשל אונס או סיכול חוזה.
במידה ותוצאה בלתי נמנעת הינה הפרת החוזה, אך הנסיבות אשר הובילו להפרה הינן כאלו שלא ידע המפר ולא היה עליו לדעת בשעת כריתת החוזה כי יתרחשו ובנוסף, לא היה בשליטתו למנען. וכתוצאה מאותן נסיבות קיום החוזה יהיה שונה באופן מהותי מכפי שהוסכם בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפתו של החוזה או לפיצויים.
לבית המשפט יהיה בנסיבות אלו שיקול הדעת לחייב כל צד בהשבה או תשלום השווי, לחייב את המפר בשיפוי הנפגע בהוצאות סבירות שהוציא לצורך קיומו של החוזה, וזאת בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו. עם זאת, אי ביצוע החוזה בשל סיכול איננו מקנה לנפגע זכאות לסעד של פיצויים.
במקרים אחדים קבע בית המשפט כי על אף שבמציאות הביטחונית והחברתית במדינת ישראל ניתן היה להצביע על נסיבות מסכלות כמו האינתיפאדה או הסגר בשטחים, לא אפשרו בתי המשפט להכיר בהיעדר הצפייה של אותן נסיבות. נסיבות כגון מלחמה ופגעי טבע, גיוס פתאומי ומצבי חירום שונים נחשבו בישראל בגדר אירועים שניתן לצפותם כי במדינת ישראל אף מצב של טרור ומלחמה וכן פגעי טבע הינם אירועים צפויים אשר יש לקחתם בחשבון[7] ולכן קשת המקרים בהם אכן ימצא בית המשפט כי האירוע המסכל היה בלתי ניתן לצפייה הינו כמעט ולא יכול להתרחש.
עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות מתפתחת בפסיקה מגמה מרוככת יותר ולפיה נוטה בית המשפט להכיר ביותר ויותר נסיבות כמאורעות בלתי צפויים המסכלים אפשרות קיומו של חוזה. בין השאר נקבע בפרשת גולדברג נ' אל-על [8] כי "שביתה ובמיוחד שביתה המשביתה את המשק באופן כללי, גורמת לנזקים אדירים.. תוצאה בלתי נמנעת היא שחלק ניכר מהנזק נופל על כתפי אזרחים תמימים, אשר אין להם מזור. יש ונראה כי תוצאה מצערת זו היא בלתי נמנעת, כפי תוצאות מצערות אחרות שנזקים רבים עמם נגרמו לאחרים באותה שביתה" לפיכך, נקבע, כי אי קיום החוזה באותן נסיבות איננו מהווה הפרה.
בפרשת "בודי ליין"[9] נקבע כי דרישה להפסקת מנוי במכון כושר עקב פגיעה כרונית ברגל ואי אפשרות להמשיך באימונים בשל כך לא תיחשב להפרה שכן נסיבות אלו הינן בלתי צפויות ומעניקות למפר ההסכם הגנת סיכול. "הפרה זו לא נגרמה באשמתו ולא הייתה צפויה".
סיכומו של עניין, חוזה טוב ומקצועי, הינו חוזה אשר ייתן מענה לכל מצב אפשרי ובעיה העשויה לעלות בעת קיומו או הפרתו על ידי מי מהצדדים וכן ישקף את האינטרסים של הצד הפונה לייעוץ משפטי באופן המקיף ביותר.
בכל מקרה של הפרת חוזה על ידי הצד השני, כדאי להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום. יעוץ משפטי מקצועי יסייע במיצויי הזכויות למול המפר, צמצום נזקים אפשריים ופיצוי על הפגיעה כתוצאה מהפרת החוזה.
--------------------------------------------------------------------------------
[1] בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד לה(1), 838.
[2] חוק המקרקעין תשכ"ט-1969, סעיף 8.
[3] ע"א 108/84 סתם נ' מרקוביץ, פ"ד מב(1) 757, 765.
[4] ע"א 108/84 סתם נ' מרקוביץ, פ"ד מב(1) 757, 766.
[5] ע"א 1407/92 - י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' סולל בונה בע"מ . פ"ד מז(3), 45 עמ' 55-56.
[6] ע"א 670/89 מקור פיתוח עירוני בע"מ נ' משה קרון פ"מ מה (3) 007
[7] 715/78 כץ נ' נצחוני, פ"ד לג(3) 639, 643.
[8] ת.ק. (ראשל"צ) 2129/03 גולדברג נ' אל-על, פורסם בנבו.
[9] ת"ק 2537/06 שמשון נ' בודי ליין. פורסם בנבו.
.jpg)
.png)
