מחיקת כתב אישום בתיק עמונה בשל אי עריכת שימוע

פ 1638/07 מדינת ישראל נ' רשף אביעד, דגן שלתיאל, עמיאל עקיבא

 

 

בעניין: מדינת ישראל

ע"י משטרת ישראל ענף תביעות מחוז ירושלים התביעה

 

נ ג ד

 

1. פלוני

ע"י ב"כ עו"ד י' בם

2. פלוני
ע"י ב"כ עו"ד א' כהן

3. פלוני
ע"י ב"כ עו"ד ד' הלוי
 

 

הנאשמים

 

נוכחים: ב"כ התביעה עו"ד יאיר קורן
נאשם מס' 1 וב"כ עו"ד יצחק בם
נאשם מס' 2 וב"כ עו"ד אברהם כהן
נאשם מס' 3 וב"כ עו"ד דוד הלוי

פרוטוקול

 

ב"כ נאשם מס' 1: אנחנו בכל מקרה נצטרך דחייה. הנאשם קרא את כתב האישום והבין את תוכנו. בתיק זה הסתבר לי היתה חקירת מח"ש ובלא שנקבל את החומר ממחיש לא נוכל לענות לכתב האישום. הואיל ובתיק עצמו לא היתה אינדקציה לקיום חקירת מח"ש, הדבר נודע לי ממקורות אחרים, ולכן, אצטרך להגיע תחילה לחומר של חקירת מח"ש שהוא רלוונטי לתיק, לראות את כל חומר החקירה כולל תיק מח"ש ואז לגבש עמדה. זה נודע לי אך אתמול.

 

ב"כ התביעה: לי אין אינדיקציה לחקירה של מח"ש.

 

ב"כ נאשם מס' 1: התלונה במח"ש הוגשה לא ע"י הנאשם שאני מייצג אלא ע"י אדם אחר בגין אותו אירוע, והנאשים האלה העידו במח"ש.

החלטה

 

איני רואה הצדקה לדחות את הדיון כדי לקבל תשובה לכתב האישום, מדובר בכתב אישום שהוגש לפני שנתיים, והיו די והותר דחיות.

ניתנה היום ל' בשבט, תשס"ט (24 בפברואר 2009) במעמד הצדדים.

 

ר' שלו – גרטל, שופטת

החלטה

 

התשובה לכתב האישום תינתן עתה.

ניתנה היום ל' בשבט תשס"ט (24 בפברואר 2009) במעמד הצדדים.

ר' שלו – גרטל, שופטת

 

ב"כ נאשם מס' 1: הנאשם כופר בכל עובדות כתב האישום. הנאשם כופר כפירה כללית, אינני מעוניין להתחייחס בעובדות. אני מבקש להעביר את התיק להליך גישור. בשלב זה אני לא מוכן לוותר על אף עד. אני צריך גם את גובה ההודעה.

 

ב"כ נאשם מס' 2: יש לנו טענה מקדמית, אנו סבורים שלא נעשה שימוע כדין בתיק זה. לנאשם נשלח מכתב יידוע לכתבות שגויה במצפה רמון, שהוא כבר לא התגורר שמה, המכתב נשלח ביום 4.7.06, דהיינו, כ-4 חודשים לאחר האירוע והוא כבר לא התגורר שם כנראה, בחומר הראיות עצמו, כשחקרו אותו ושאלו אותו איפה הוא גר, גם בדו"ח המעצר, צוין במפורשות שהוא גר בישוב תקוע, גם כשהשוטר מסר הודעה שלו, הוא ציין מפורשות שהנאשם גר בישוב תקוע, גם

 

דו"ח המעצר וגם חקירת השוטר שהיה חלק באירוע הזה, נגבו ב- 1.2.06, דהיינו, ביום האירוע עצמו זרועות התביעה ידעו שהנאשם מתגורר בתקוע. המכתב נשלח ע"י הפרקליטות, לאחר מכן התיק עבר לתביעות ירושלים, ולא הם ולא הפרקליטות לא שלחו מכתב יידוע לכתובתו של הנאשם, ע"מ שלא יחמיץ את האפשרות הזאת לשכנע את זרועות התביעה לא להגיש נגדו כתב אישום.

 

יש לי צרור של החלטות במקרים דומים שלנו, אני מגיש לבית המשפט.

 

ב"כ נאשם מס' 3: לפחות בטענה שחברי העלה בנוגע לטענה 2, אני מצטרף אליו. נאשם מס' 3 מסר בחקירותו כי הוא מתגורר בתקוע, אף על פי כן, המכתב נשלח לישוב מרון, שם הנאשם לא מתגורר, אני חוזר על הטעמים שחברי פרט, אבקש לאפשר לנאשם מס' 3 את השימוע.

 

אני מוסיף טענה נוספת, במיוחד לאור העובדה, שכנראה בתיק זה, שמחייחסים לנאשם אלימות נגד שוטרים, מתברר שהופעלה אלימות קשה נגד הנאשמים, משום מה המשטרה בחרה לתעד את הפציעות או הפגיעה של השוטרים, אבל בשום פנים ואופן לא עשתה כן ביחס לנאשמים.

 

נאשם מס' 3 מסר תלונה במח"ש עם שיחרורו שכן משטרת ישראל לא עשתה זאת בעצמה, אני מבין גם שיש תיעוד רפואי, שכן נאשם מס' 3 נבדק ע"י הרופא בבית המעצר במגרש הרוסים, אני מתכון להגיש בקשה לגילוי חומר חקירה. בדרך כלל בתיקים שבהם נטען לאלימות של שוטרים כלפי אזרחים וההפך, בדרך כלל מח"ש מנפיק מה שקרוי בעגה המקצועית אישור שפיטה, לאחר בירור תלונתו של האזרח מועבר לתביעה אישור שפיטה, שמאפשר למדינה להגיש כתב אישום.

 

ז"א המדינה יודעת שהבירור במח"ש הסתיים נקבעה החלטה, הדבר הזה לא נעשה כאן. לנוכח מהות הטענות שמעלה נאשם מס' 3, אני חושב שגם העדר קיומו של אישור שפיטה, נוכח התלונה שהגיש ביחס לאלימות של שוטרים כלפיו, אני חושב שגם היא מצדיקה ומצטרפת לטענה הקודמת שבגינה לבטל את כתב האישום, אני חושב שבהחלט קיימת אפשרות שאחרי שכל התמונה תתברר נוכל לשכנע את המאשימה שלא לפתוח בהליך פלילי.

 

ב"כ התביעה: ביחס לטענה של העדר שימוע לפי סעיף 60א, חברי כפי שציינו בהגינותם ראו שנשלחו מכתבים לכתובות כפי שמעודכנות במשרד הפנים. החקירה הסתיימה מס' חודשים לאחר שנשלחו מכתבי יידוע.

 

לתביעה היה את הכתובת העדכנית ביום החקירה. זה הליך אוטומטי שנשלח דרך המחשב, לפי המחשב הכתובת היתה הכתבות במשרד הפנים, למרות שבחומר החקירה היה את הכתובת המעדכנת ביחס הנאשמים 2,3. גם את גב' תחליט שיש לערוך שימוע, נסכים לדחייה לצורך עו"ד כהן וע"ד הלוי: לא ביקשנו דחייה לצורך שימוע.

 

ב"כ התביעה: אנו נבקש שלא ימחק כתב האישום, ותינתן הזדמנות לב"כ הצדדים, להעלות את כל הטיעונים שהועלו בנפש חפצה. המאשימה הסכימה לדחייה של למעלה מחצי שנה לבקשת הנאשמים, ואינני מוצא מקום מדוע יש לעכב את ההליכים ולגרום להתמשכותם פעם נוספת.

עו"ד כהן : הם לא היו מיוצגים.

 

ב"כ התביעה: את הפגם הזה ניתן לרפא בדרכים אחרות. אוסיף כי בתי המשפט גם במחוז ירושלים גם בכל הארץ, הולכים בשיטת דחיית התשובה על מנת ליתן לנאשמים הזדמנות לטעון טענותיהם, כאן מדובר בטעות פרוצדורלית בלבד, אינני סבור שבגלל טעות כזאת צריך למחוק את כתב האישום.

 

ביחס לטענות בדבר חומר חקירה נוסף שהועלו ע,י ב"כ נאשמים, 1, 3, אנו נשיב לכל בקשה שתוגש לפי סעיף 74.

באשר לנאשם מס' 1 שביקש להעביר להליך גישור – אני סבור שבשלב זה אין מקום לדחות לגישור ביחס לנאשם אחד בלבד אלא אם כן, חברי יצטרפו להליך גישור.

 

 

החלטה

 

1. התנהלות התביעה בכל הנוגע לחובתה ליידע את החשודים/נאשמים בכוונה להגיש כתב אישום, בלתי מתקבל ובלתי ראויה. אין לקבל את הטענה שמכתבי היידוע לנאשמים 2, 3 נשלחו באופן אוטומטי לכתובת הרשומה במשרד הפנים, שעה שבחומר החקירה מופיעה כתובתם העדכנית. לא מדובר בענין פרוצדורלי גרידא אלא בענין מהותי, ולשם כך תוקן החוק כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 60א. לפיכך, אני מורה על מחיקת כתב האישום נגד נאשמים 2, 3.

 

2. נדחה לטיעון נוסף לגבי נאשם מס' 1 לתאריך 10.5.09 בשעה 09:40.

 

ניתנה היום ל' בשבט תשס"ט (24 בפברואר 2009) במעמד הצדדים.

 

פ 1638/07 מדינת ישראל נ' רשף אביעד, דגן שלתיאל, עמיאל עקיבא

עודכן ב: 06/04/2010