מהי זכות היידוע, אשר ממנה נגזרת זכות השימוע? כיצד ומתי ניתן לפנות לתביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום? ועוד..

·  סעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי, מטיל על רשויות התביעה חובה להודיע לחשוד על קבלת חומר חקירה בעניינו בעבירה מסוג פשע.  (פשע - עבירה שהעונש שנקבע לה בחוק, חמור משלוש שנות מאסר)

·  כנגד החובה להודיע לחשוד על כך שהתקבל בעניינו חומר חקירה בחשד לעבירה מסוג פשע, קמה זכותו של החשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום מקבלת ההודעה - בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים הליך "שימוע".

·         בתי המשפט, התייחסו בעשרות פסקי דין לנפקות המשפטית של אי קיום שימוע במועדו, כאמור בטרם הוגש כתב האישום. ונקבע לא אחת כי מדובר בזכות יסוד מהותית של החשוד.

 

בית המשפט העליון חזר ונדרש לנפקות המשפטית להוראת סעיף 60(א) לחסד"פ ובבג"צ 4175/06 אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה, קבע כדלקמן:

"הליך השימוע המעוגן קיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש"..מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום"

 

ביטול כתב אישום כאשר הופרה זכות היידוע/השימוע:

·         התביעה מחויבת לעמוד בדרישות החוק החלים עליה, בייחוד כאשר מדובר בעמידה על זכויות יסוד של חשוד בפלילים.

·         כאשר עולה טענה של הפרת זכות השימוע וזו מתבררת כנכונה. בדרך כלל, בהיעדר נימוקים מיוחדים ויוצאי דופן, בית המשפט יבטל את כתב האישום. כל זאת על מנת שהליך השימוע יתקיים כאשר מול התביעה עומד מבקש בסטאטוס של חשוד ולא נאשם, דבר שיש בו בכדי להשפיע באופן מהותי ולו למראית עין,  על התנהלות התביעה בבחינת הבקשה.

 

·         משכתב האישום בוטל ולאחר שהתקיים הליך השימוע, התביעה תשקול את הבקשה, הנסיבות, העובדות וכד' ולאחריה תחליט האם למרות כל מה שהובא בפניה, יש להגיש כתב אישום. (בשנית יש לומר)

·         יודגש, ביטול כתב אישום על ידי בית המשפט או לפי בקשת התביעה -  אין משמעו זיכוי, ועל כן התביעה רשאית להגישו מחדש לאחר קיום הליך השימוע.

 

קיום שימוע בדיעבד - לאחר שכתב האישום הוגש:

בית המשפט המחוזי בע"פ 1199/05 התבטא וקבע כי מדובר בפגם מהותי ולא טכני בלבד, לאמור:

" מן הראוי, שהמאשימה תפנים חובה זו ותתייחס אליה כאל זכות יסוד מהותית של נחקר, כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו, בטרם הגשת כתב אישום, במקום לטעון אח"כ כי לא נגרם עיוות דין לנאשם בעריכת שימוע בדיעבד. מדובר בהיפוך סדרי השמיעה וההחלטה ובכך, למעשה, מרוקנת מתוכן, לפחות בחלקה, ובמשמעותה המקורית, זכות השימוע, שהיא זכות יסוד מהותית וחשובה"

 

·         קיומו של הליך שימוע בדיעבד, כאשר כתב האישום תלוי ועומד בבית המשפט עלול לעורר חשש שמא התביעה "ננעלה" על העמדות שגיבשה בכתב האישום, וקיומו של שימוע בדיעבד עלול להשפיע על נציגי התביעה שלא להתייחס בפתיחות הנדרשת לטענותיו של הנאשם.

 

עו"ד אברהם ג'אן

הערה:
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ משפטי פרטני. כל הפועל או נמנע מפעולה עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.


עודכן ב: 25/07/2013