עבירות מין, ובפרט כאלו שמתבצעות כנגד קטינים, הינן מהחמורות שבעבירות הפליליות הכלולות בחוק העונשין. המקרה שלפנינו מדגים את שיקולי הענישה בהם מתחשב השופט בבואו לגזור את דינו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות מסוג זה.
יש לכם שאלה?
בחודש מאי 2008 הנאשם אירח והלין בביתו את המתלוננים הקטינים, ביחד עם אמם, אשר קיימה עימו יחסי ידידות. לפי כתב האישום, במהלך הלילה הנאשם נגע באיבר מינו של המתלונן 2, אשר ישן איתו באותה מיטה, ללא הסכמתו.
במקרה אחר, מחודש יוני 2008, הנאשם התארח אצל אימם של המתלוננים בביתם. הנאשם לקח את המתלונן 1 לפארק הסמוך לבית, ושם דרש ממנו לגעת באיבר מינו. המתלונן 1 עשה זאת, ללא הסכמתו החופשית.
במקרה שלישי באותו החודש, שאף בו התארח הנאשם בבית אמם של המתלוננים, הנאשם ישן ביחד עם המתלונן 1 והמתלונן 3, נגע בגופם באזור החזה, בבטן ובאיברי מינם, ללא הסכמתם החופשית.
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ביצוע מעשה מגונה בקטינים בני 15 , 13 ו- 9 שנים. בעת הגשת כתב האישום, הנאשם התקיים מקצת נכות בת 75%, בשל בעיות גב מהן סבל. כמו כן, הנאשם סבל מהפרעות אישיות אורגניות, ותיפקד ברמת פיגור קל. עם זאת, שירות המבחן לא קיבל את הקביעה כי הנאשם סבל מפיגור.
שירות המבחן סבר כי לא ניתן היה להעניק לנאשם טיפול מכיוון שהשתתפות בקבוצות הטיפוליות חייבה ידיעה של השפה העברית, שאותה הנאשם לא דיבר. הערכת המסוכנות הצביעה על כך שהנאשם היה בעל רמת מסוכנות מינית גבוהה, כלומר היה בעל פוטנציאל גבוה לרצידיביזם. מנגד, הנאשם הביע חרטה על מעשיו בפני בית המשפט, מירר בבכי, נטל אחריות על מעשיו, והתחייב שלא ישוב לבצעם.
גזר הדין של בית המשפט
מחד, השופט ציין כי מעשיו של הנאשם, ובעיקר רצף העבירות והמסוכנות הנשקפת ממנו, מצדיקים ענישה מחמירה, כאשר אחת מהמטרות היא הגנה על הציבור מפניו. הגנה זו הייתה הכרחית בעיקר בשל כך שהקורבנות של הנאשם היו קטינים, שהינם אוכלוסייה פגיעה, שזקוקה להגנה מרבית.
מאידך, כחלק מהשיקולים להקלה בעונשו של הנאשם, השופט התחשב בנכותו האורגנית והקוגניטיבית של הנאשם. השופט גרס כי על אף העובדה ששירות המבחן לא קיבל את הקביעה כי הנאשם סבל מפיגור, עמדה זו קיבלה חיזוק בראיות שהובאו בפני בית המשפט.
לבסוף, השופט מתח ביקורת על כך שנמנע טיפול מעברייני מין בשל קשיי שפה, וציין כי הפגיעה בשל כך היא בחברה כולה, ולא רק בנאשם הספציפי. לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של כ-30 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל, והשאר לריצוי על תנאי למשך 3 שנים.
(1).jpg)
